עת"מ 28868-02-19

תקציר

עיריית נשר והעותרים לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר שימור מבנה ששימש בעבר למגורי עובדי מפעל נשר. עיקר המחלוקת נסובה סביב שיטת השימור הראויה ביותר - העותרים מבקשים להמשיך ולהתגורר במבנה, ואילו עיריית נשר דוגלת בשילובו של המבנה כמוסד חינוך, כפי שנקבע בתכנית המאושרת. בית המשפט מצדד בעירייה וטוען כי שיטת השימור היא עניין תכנוני וצריכה להיות מוכרעת על ידי מוסדות התכנון. יתר על כן, ייעודו של המבנה כמבנה לשימור אינו שנוי במחלוקת, והחלטת הוועדה המחוזית לשמרו כחלק ממוסד חינוכי נתפסת כסבירה. הוועדה גם אישרה שימוש חורג במבנה, והתירה את המשך המגורים עד למימוש השלב השני של התוכנית. בנוסף, בית המשפט קובע כי ניסיונם של העותרים לתבוע זכויות מגורים באמצעות עתירה זו אינו ראוי, ומורה להם להסדיר את מעמדם ישירות מול בעל הקרקע. אשר לבקשת רשות הערעור של העותרים למועצה הארצית, בית המשפט אינו מוצא הצדקה ומסווג את הסכסוך כמקומי ונקודתי. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותרים נושאים באחריות משותפת לתשלום הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ למשיבים מסוימים.