ת"ק 20453-03-11

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע, אשר טען כי הנתבעת, חברה המפעילה את www.mbcv.co.il האתר, שלחה לו הודעות דוא"ל שיווקיות שלא התבקשו, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982. התובע, עו"ד בעצמו, טען כי מעולם לא נרשם באתר האינטרנט של הנתבעת וכי הנתבע השיג במרמה את קורות החיים שלו. הנתבעת, לעומת זאת, עמדה על כך שהתובעת נרשמה והסכימה לקבל מסרים שיווקיים. עם זאת, בית המשפט מצא את עדותו של התובע משכנעת יותר וקבע כי הנתבע לא הביא כל ראיה מהימנה לרישום או הסכמה. זאת ועוד, בית המשפט פירש את המונח "דבר פרסומת" בסעיף 30א לחוק התקשורת באופן רחב, בהתאם לתכליתו ולהיסטוריה החקיקתית שלו. ההודעות ששלח הנתבע, בהן הציע שירותים שונים בחינם במטרה לכאורה ליצור קשרים מסחריים, נחשבו לפרסומת. בית המשפט הדגיש את הצורך להגן על פרטיות הפרט ולמנוע ספאם, ופרשנות מחמירה של החוק תחטיא את תכליתו. לפיכך, נדחתה טענת הנתבעת כי מסריהם אינם פרסומות אלא מידע ציבורי מותר. משכך, קבע בית המשפט כי הנתבעת אכן שלחה לתובע דברי פרסומת בלתי מורשים. לתובע נפסקו פיצויים לדוגמה בסך 19,000 ₪, הסכום המרבי המותר בחוק, בצירוף הוצאות, שישולמו תוך 30 יום. ההחלטה מהווה גורם מרתיע מפני פרקטיקות שיווק בלתי מורשות כאלה. פסק דין זה, המקבל את טענת התובעת במלואה, ממחיש היטב את נטייתו של בית המשפט להגן על פרטיות האזרחים ולאכוף את הוראות חוק התקשורת.