בר"ע 212/04

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בתביעת פיצויים של בעל רכב נגד עיריית ירושלים. התביעה, בסך 7,965 ₪, הוגשה בגין נזק שנגרם לרכבה של המערערת כתוצאה מאי תיקון כביש בתחומה לכאורה על ידי העירייה. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה, מה שהוביל את המערערת לבקש רשות ערעור על ההחלטה. ערכאת הערעור, לאחר שדנה בבקשה כערעור שהתקבל, פסקה לטובת המערער אך אף קבעה כי המערער שותף לאחריות מסוימת. בית המשפט הכיר בחובת הזהירות של העירייה ובחובתה לתחזק כבישים בתחום שיפוטה, במיוחד בכביש ראשי המועד למפגעים בעונות גשומות. נקבע כי נטל ההוכחה מוטל על העירייה, שלא הוכיחה שקידה ראויה בתחזוקת הכביש. עם זאת, בית המשפט גם מצא את המערער אשם חלקית באירוע. צוין כי המערערת הייתה מודעת היטב למצב הדרך, לרבות הימצאות מהמורות, וכי מזג האוויר הגשום מחייב משנה זהירות. מהירותו של המערער, 40 קמ"ש, נחשבה מופרזת בנסיבות העניין, ובית המשפט הגיע למסקנה כי לו היה המערער נוהג בזהירות רבה יותר, ניתן היה למנוע את התאונה. כתוצאה מכך התקבל הערר באופן חלקי, והעירייה חויבה במחצית מהסכום הנתבע, כולל אגרה והוצאות יחסיות, בסך 1,000 שקל. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות אף אחד מהצדדים.