LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עב"ל 47468-12-24

פסק-דין עבודה ארצי

📋
מספר הליך47468-12-24
📂
סוג הליךעב"ל
📅
תאריך2 בנובמבר 2025
🏛️
בית משפטעבודה ארצי
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםנסיב אבו שקרה נ. המוסד לביטוח לאומי
👨‍⚖️
שופטיםאילן איטח, דורי ספיבק, אילן סופר

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנו, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **פסק דין: עב"ל 47468-12-24 – נסיב אבו שקרה נ' המוסד לביטוח לאומי** **1. סקירה כללית של ההליך והמחלוקת:** הערעור הוגש לבית הדין הארצי לעבודה על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי חיפה. המחלוקת המרכזית נסובה סביב דחיית תביעתו של המערער להכרה בטנטון (טינטון) כתוצאה מפגיעת עבודה. בית הדין האזורי דחה את התביעה בנימוק שהטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית רק לאחר שהמערער חדל להיות חשוף לרעש מזיק, בניגוד לדרישת החוק. **2. המסגרת החוקית הרלוונטית – סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי:** הפסיקה מתבססת על הוראות סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, שעוסק בהכרה בליקויי שמיעה, לרבות טנטון, כתוצאה מפגיעת עבודה. סעיף זה כולל שתי דרישות עיקריות לעניין זה: * **ס"ק (א)(1):** דרישה להוכחת חשיפה לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, ובהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד-1984 (להלן – "תקנות הבטיחות ברעש"). * **ס"ק (ב)(2):** דרישה שהטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית *לפני* שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק. **3. העובדות והטענות המרכזיות:** * **טענת המערער:** היה חשוף לרעש מזיק גם בשנת 2021. * **טענת המוסד לביטוח לאומי:** החשיפה לרעש מזיק של המערער הסתיימה ביוני 2015, עת עבר לתפקיד ניהולי כמרכז פרויקטים, שלפי טענת המוסד אינו כרוך בחשיפה לרעש מזיק. * **קביעות בית הדין האזורי:** דחיית התביעה התבססה על מספר נימוקים שהובילו למסקנה כי המערער לא הוכיח חשיפה לרעש מזיק לאחר יוני 2015, לרבות: * מענה לשאלון המעסיק שציין חשיפה "זניחה" לרעש סביבתי בלבד. * פעילות פיקוח שביצע המערער לא הוכחה ככרוכה בחשיפה ממושכת לרעש מזיק. * חשיפה ל"כלים רועשים" הייתה לזמן מועט יחסית, ובמקרים מסוימים הרעש לא חרג מהגבולות המותרים ברוב זמן הפעולה (למשל, מכונת המשחזת). * עדות עד מטעם המערער לא הייתה משכנעת, בעוד עדות נציגת המוסד הייתה אמינה ומשכנעת, תוך התייחסות לתפקידה ולמידת היכרותה עם תנאי העבודה. * עבודת "צ'יפינג" נעשית לעיתים רחוקות ולא בצמידות למכונה, והעבודה אינה בחלל סגור. **4. הליך הדיון בבית הדין הארצי וההחלטה:** בית הדין הארצי בחן את טענות הצדדים והגיע למסקנה שיש להחזיר את עניינו של המערער לבית הדין האזורי. הסיבה העיקרית להחזרה היא הצורך בהבהרת התשתית העובדתית הנוגעת ספציפית לעבודתו של המערער בתפקידו כמרכז פרויקטים (התקופה השלישית, החל מ-2015). **5. עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** * **החשיבות של התשתית העובדתית:** פסק הדין מדגיש את החשיבות המכרעת של קביעת עובדות ברורות וחד-משמעיות. בית הדין הארצי מצא קושי בעמדת המוסד, לפיה התשתית העובדתית שנקבעה בבית הדין האזורי התייחסה רק לתביעת ליקויי הכתפיים, בעוד שהראיות שהוצגו עסקו בשתי הפגיעות (ליקויי שמיעה וטנטון, וליקויי כתפיים) ללא אבחנה. לטעמו, ההכרעה העובדתית בנוגע לחשיפה לרעש חייבת להיות ברורה ומוחלטת. * **פרשנות "עובד ברעש מזיק" והקשר לכלים רוטטים:** ערעור המערער נסמך על הטענה שגם בתפקידו החדש כמרכז פרויקטים, עבודתו עם כלים רוטטים (כפי שנקבע בתשתית העובדתית המוסכמת לגבי ליקויי הכתפיים) עשויה לענות על הגדרת "עובד ברעש מזיק" בתקנות הבטיחות ברעש. בית הדין הארצי מורה לבית הדין האזורי לבחון את טענות המערער בהקשר זה, אם יקבע שגם בתפקיד זה עבד עם כלים רוטטים. * **החלק הרלוונטי בתקנות:** בית הדין הארצי מפנה ל: * **(1) אדם העובד בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת הראשונה;** * **(2) אדם החשוף, במקום עבודתו, לרעש מזיק מתמשך או התקפי מעל לרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לרעש מתמשך והתקפי, או מעל לרמת החשיפה המרבית המותרת לרעש התקפי והוא עובד 200 שעות בשנה לפחות...** * **דרישה לבירור:** בית הדין קובע כי יש לבחון האם עבודה עם כלים רוטטים, גם אם מוגבלת בזמן, עולה כדי חשיפה לרעש מזיק לפי אחת מהחלופות הללו, וכן האם היא עולה על המותר בתקנה 2. * **התייעצות עם משרד העבודה:** כחלק מהבירור המחודש, בית הדין הארצי מורה לבית הדין האזורי לשקול את הצורך בקבלת עמדת משרד העבודה בנוגע לפירוש תקנות הבטיחות ברעש, במידה ותתעוררנה שאלות פרשניות. זהו חידוש משמעותי, המצביע על רצון להבטיח פרשנות עקבית ומקצועית של תקנות ספציפיות ומורכבות. * **דחיית טענות המוסד לגבי אופי הראיות:** בית הדין הארצי אינו מקבל את טענת המוסד לפיה הראיות שהוצגו בבית הדין האזורי עסקו רק בליקוי בכתפיים. הוא מציין כי הראיות נגעו לשתי הפגיעות. **6. סוף דבר:** הערעור התקבל בחלקו, בכך שההחלטה הוחזרה לבית הדין האזורי לצורך המשך בירור עובדתי והכרעה משפטית מחודשת, תוך בחינת ההשלכות של עבודת המערער עם כלים רוטטים על הגדרת "עובד ברעש מזיק". לא נפסקו הוצאות.

חקיקה מקושרת

חוק הביטוח הלאומיפקודת הבטיחות בעבודהתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש)

עב"ל 47468-12-24 נסיב אבו שקרה נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (2.11.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית