ת"פ 55670-06-17

תקציר

הנאשם הורשע בחבלה בכוונה להטיל מום ובהחזקת נשק. העובדות הן שהנאשם שמע שהמתלונן סירב למכור סיגריות לקטין והשמיע הערות פוגעניות כלפיו. הנאשם התחמש, הגיע למקום עבודתו של המתלונן וירה לעברו בחניון בכוונה לפגוע בו. למרבה המזל, המתלוננת ניצלה ללא פגע, אך סבלה נפשית ונאלצה להפסיק לעבוד. השופט סבר כי העבירה חמורה ביותר, נוכח הסיכון הגלום במעשה והכוונה לגרום חבלה חמורה, שיכולה הייתה בקלות להסתיים במוות. הערכים החברתיים העיקריים שנפגעו היו חיי אדם, הגנה על הגוף, שלום הציבור וביטחון. השופט הכיר בחומרת העבירה ובצורך להיאבק באלימות הגוברת בחברה, והדגיש כי עונשים חמורים הם הדרך היחידה לעשות זאת, וגזר עונש של ארבע וחצי שנות מאסר, מאסר על תנאי של 12 חודשים וקנס של 20,000 שקל כפיצוי למתלונן. השופט אף המליץ לנאשם לקבל התערבות טיפולית במהלך ריצוי עונשו. פסק הדין הדגיש את הצורך בהרתעה כללית במקרים כאלה, מבלי להותיר מקום להקלות, וקבע כי העונש הולם את חומרת העבירה.