ת"א 3006/00

תקציר

המבקשים, בעלי מכוניות קרייזלר ניאון משנת 1995, הגישו בקשה לאישור תביעתם כתובענה ייצוגית נגד יצרן הרכב והיבואן הישראלי שלו. התביעה מתייחסת לתקלה לכאורה במחשב הרכב הגורמת לכיבוי המנוע תוך כדי נסיעה ומהווה סכנה בטיחותית חמורה. המבקשים טוענים כי המשיבים קיבלו הודעה מהיצרן על התקלה אך התעלמו ממנה מסיבות כספיות, ומבקשים פיצוי בגין הנזק שנגרם להם ופיצויים עונשיים. עוד הם מבקשים להורות ליבואן להחליף על חשבונו את המחשבים של כל כלי הרכב הרלוונטיים. המבקשים מעגנים את בקשתם בחוק הגנת הצרכן. המשיבים טוענים כי הודעת היצרן אינה חלה על כלי רכב המיובאים לישראל, וכי ממילא המבקשים אינם עומדים בדרישות לאישור תובענה ייצוגית על פי החוק, מה גם שלרוב חברי הקבוצה לא נגרם כל נזק. בית המשפט קבע כי המבקשים לא הצליחו להראות כי סיכויי תביעתם להתקבל טובים, דבר המהווה תנאי מוקדם לאישור תובענה ייצוגית. מהראיות עולה כי הודעת היצרן לא חלה על כלי הרכב שיובאו לישראל. ניסיונם של המבקשים לשנות את קו טענתם ולבסס את טענתם על פגם סדרתי לכאורה בייצור כל כלי הרכב מהדגם הרלוונטי, ולא על הודעת היצרן, לא צלח. המבקשים גם לא הוכיחו את יתר התנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן, לרבות תום לב, נאותות הייצוג, וכי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך. כמו כן, מרבית חברי הקבוצה אינם עומדים בדרישות הסף על פי החוק וגודל הקבוצה אינו מצדיק ניהול תובענה ייצוגית. לבסוף, בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, אליה התייחסו גם המבקשים, אינה יכולה עוד לשמש בסיס לגיטימי לאישור תובענה ייצוגית. לפיכך, הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נדחתה.