ת"א 10486/02

תקציר

פסק הדין סובב סביב תביעת לשון הרע ותביעת פגיעה בפרטיות כנגד הנתבעים, אשר פרסמו תמונה של התובע במצב כמעט עירום בחדר הלבשה, יחד עם מאמר הסבר. בית המשפט בוחן תחילה את שאלת האחריות דרך עדשותיהם של שני חוקים רלוונטיים – חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. נמצא כי הנתבעים 1 ו-3 אחראים מבחינה משפטית לפרסום. בהמשך לשאלה האם הפרסום מהווה לשון הרע, מגיע בית המשפט למסקנה כי הוא אינו עומד בקריטריונים של לשון הרע, שכן הוא אינו עלול להשפיל או לבזות את התובע בעיני הציבור, ואף אינו נופל לאף אחת מהקטגוריות האחרות של לשון הרע כהגדרתן בחוק. לפיכך, תביעת לשון הרע נדחית. עם זאת, בית המשפט מוצא צדק בטענה כי הפרסום פוגע בפרטיותו של התובע. נקבע כי התמונה צולמה ללא הסכמת התובע במקום בו ציפה באופן סביר לפרטיות, ופרסום התצלום האמור, תוך התמקדות כמעט ייחודית בתובע, מהווה פגיעה בפרטיות. טענות הנתבעים בדבר מעשה טריוויאלי, אמת ותום לב אינן מתקבלות. פרסום התמונה והכתבה נחשב כחורג מגבולות הטעם הטוב ויכול להיחשב אובייקטיבית כמשפיל ומשפיל. משכך, נמצא כי הנתבעים פגעו בפרטיותו של התובע. בהתייחסו לשאלת הנזקים, בית המשפט מכיר בעוגמת הנפש שנגרמה לתובע ולמשפחתו אך גם לוקח בחשבון כי לנתבעים לא הייתה כוונה לפגוע. בהתחשב במכלול הנסיבות, בית המשפט פוסק לתובע 25,000 ₪ כפיצוי בגין נזק לא ממוני, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 4,000 ₪. הנה כי כן, הנתבעים 1 ו-3 חייבים ביחד ולחוד לשלם לתובע סכומים אלה, תוך הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום התשלום.