ת"פ 11499-06-10

תקציר

הנאשם הורשע במספר אישומים, בהם הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, נהיגה בשכרות תחת השפעת סמים כהגדרתם בסעיפים 62(3) ו-64א(א)(2)(2) לפקודת התעבורה ונהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לאותה פקודה. העבירות נובעות מתאונה קטלנית שגרם הנאשם בעת שנהג תחת השפעת סמים רבים, לרבות מתדון, קוקאין וסמים מרגיעים או מעוררי שינה כגון ואליום וקלונקס. היא סטתה מהכביש והתנגשה בעמוד רמזור, שפגע בשני הולכי רגל והרג אותם. השופט הכיר בפזיזות הקיצונית של מעשי הנאשם, והדגיש את הסיכון המוגבר לנהיגה תחת השפעת סמים, במיוחד במקרה זה בו היו מעורבים חומרים מרובים. העובדה שהנאשמת נהגה גם בזמן פסילה והיו בגופה סמים וכדורי הרגעה מחמירה עוד יותר את העבירה. השופט התייחס גם לנסיבותיה האישיות המצערות של הנאשמת, לרבות התמכרותה לסמים, הרקע המשפחתי הקשה שלה וההשלכות הטרגיות של מעשיה על משפחות הקורבנות. בהתחשב בכל הגורמים, נגזרו על הנאשם 7 שנות מאסר, עם 6 שנות מאסר בפועל ושנה על תנאי. השופט גם הטיל עליה פסילה של 20 שנה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, החל מיום שחרורה מהכלא. גזר הדין נועד להרתיע מפני עבירות דומות ולהדגיש את חומרת הנהיגה תחת השפעה, תוך התחשבות גם בנסיבותיו הפרטניות של הנאשם. זכות הערעור לבית המשפט העליון ניתנה, עם מועד אחרון של 45 יום מפרסום פסק הדין.