פ"א 16352-03-12

תקציר

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון ערערה על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים חולון, שהרשיע את הנאשמים בעבירה של שימוש חורג בקרקע, יחד עם הנאשמים עצמם שערערו על ההרשעה וגזר הדין. הערעורים אוחדו. הנאשמים הואשמו בכך שהשתמשו בקרקע שירשו באופן מסחרי בכך שהשכירו אותה לניהול חנות רהיטים, דבר המהווה הפרה של תוכנית בניין העיר הרלוונטית. בית משפט קמא הרשיע את הנאשמים והטיל עליהם קנס, לצד צו להפסקת השימוש בקרקע למטרות מסחריות בתוך 15 חודשים, שניתן לבטלו אם נעשה שימוש בקרקע בהתאם לתוכנית מתאר תקפה או אם ניתן היתר לשימוש חורג. הוועדה המקומית טענה כי היה על בית המשפט להורות על הריסת המבנים ועל קיצור תקופת כניסתו לתוקף של צו הפסקת השימוש. מנגד, טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה בעילה של הגנת צדק, שכן השקיעו כספים רבים בעסק על סמך המלצת הוועדה המקומית למתן רישיון עסק. בנוסף, הם טענו כי הקנס שהוטל עליהם אינו מידתי. ערכאת הערעור דחתה את שני הערעורים, ואישרה את פסק דינו של בית משפט קמא, למעט מחלוקת פנימית בנוגע לגובה הקנס. הקנס שהוטל על שושנה בן חמו היה 70 אלף שקל, והקנס על רותם בן חמו היה 10,000 שקל, לפי המניות שירשו. עוד הורה בית הדין כי פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות.