רע"א 92/89

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בנושא הארנונה ולדרך הפרוצדורלית המתאימה לפתרונה. המבקשים עתרו לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלותם של חשבונות מס מסוימים והודעות שהוצאו על ידי המשיבים, בנימוק של חוסר סבירות קיצוני. בתחילה הסכימו שני הצדדים להליך הצהרת פתיחה, אך בית המשפט החליט להעביר את הדיון להליך תביעה רגיל, בנימוק של מורכבות חוות דעת המומחה שהגישו המבקשים והצורך בחקירה נוספת. המבקשים ערערו על החלטה זו, ובית המשפט העליון פסק לטובתם. בית המשפט קבע, כי בית המשפט המחוזי אמנם אינו מחויב לנהוג על פי העדפותיהם הפרוצדורליות של הצדדים, אך להסכמת הצדדים יש משקל. מאחר שלא הייתה מחלוקת עובדתית ובא כוח המבקשים הצהיר כי אין צורך בחקירות נוספות, מצא בית המשפט כי החלטת בית המשפט המחוזי לעבור לתביעה רגילה הייתה מוקדמת מדי. בית המשפט העליון הדגיש כי תיקים מנהליים, כגון זה, מתאימים פעמים רבות לבירור באמצעות הצהרת פתיחה ויש להעבירם לתביעה רגילה רק לאחר שיקול דעת מעמיק. פסק הדין הנחה את בית המשפט המחוזי לברר תחילה את עמדותיהם של שני הסנגורים ואת כוונותיהם בנוגע לחקירות, ולאחר מכן להחליט אם לחזור להליך הצהרת הפתיחה או להמשיך בתביעה רגילה. לפיכך התקבל הערעור, והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף.