ת"ט 18536-07-22

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לשני מבקשים שביקשו רשות להתגונן מפני תביעות לפירעון חובות על בסיס שטר הוצאה לפועל. תחילה משרטט השופט את המסגרת המשפטית, ומדגיש כי אין טעם לאפשר הגנה שאין לה בסיס משפטי. מטרת חקירתם הנגדית של המבקשים אינה להעריך את מהימנות גרסתם לאירועים, אלא לחשוף פגמים פנימיים מהותיים בהגנתם. השופט מסביר כי סתירות בעדויות או במסמכים הן משמעותיות רק אם הן חושפות פגמים פנימיים אלה. בעוד שהמבקשים רשאים להבהיר את תצהיריהם במהלך החקירה הנגדית, אם אין ביכולתם לעמוד באופן חד משמעי מאחורי העובדות המוצגות בתצהיריהם, הגנתם קורסת. אם ההגנה המוצעת אינה סבירה או אינה נתמכת, רשאי בית המשפט לדחותה. בפסקי דין שניתנו לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי כאשר ההגנה נראית קלושה או כמעט בלתי אפשרית, רשאי בית המשפט להתנות את רשות ההגנה בהפקדת הערבות. גישה זו יושמה במקרים בהם ההגנה אינה ברורה או נראית חלשה. השופט מציין כי הדרישה לחיזוק היכולת לממש תביעה, אם תזכה, היא אחת מתכליתו של כלל זה, אך היא גם ממלאת מרתיעה מפני הגשת הליכי סרק ולמניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי. במקרה הספציפי, השופט מוצא כי חלק מטענות המבקשים עשויות להוות הגנה אפשרית, אך אחרות אינן סבירות ויש לדחות אותן על הסף. עם זאת, אף אחד מהמבקשים אינו יכול להיחשב כ"נתבע עני", ובפרט המבקש מס' 1, בעל הכנסה חודשית ניכרת, בבעלותו מספר כלי רכב ושני נכסים בשווי מיליונים לאחר ניכוי חובות. לפיכך, למבקש מס' 2 ניתנת רשות הגנה בלתי מותנית, ואילו בקשתו של המבקש מס' 1 ניתנת על תנאי בהפקדת 150,000 ₪ בקופת בית המשפט עד למועד שנקבע. אם לא תבוצע ההפקדה, תידחה בקשתו לחופשה להגנה. כל צד אחראי להוצאותיו, והוראות פרוצדורליות נוספות יבואו לאחר ביצוע ההפקדה. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים ונכנסה לתוקף החל מיום 16.1.2023.