עת"מ 31103-10-18

תקציר

לעותרת, יצחק חיות, ולמשיבה, עיריית חיפה, היסטוריה של הליכים קודמים הנוגעים לחובות שונים הקשורים לנכסים, קנסות חניה וחשבונות מים. העותר הגיש עתירה בטענה כי הליכי הגבייה המנהליים שניהל המשיב נגדו אינם מוצדקים. בית המשפט מצא כי טענות העותר היו מוצדקות בחלקים מסוימים. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי המשיב אינו יכול לנקוט בהליכי גבייה מנהליים בגין חוב הקשור לנכס הראשון, וכן חוב חלקי הקשור לנכס השני, שכן חובות אלה חרגו מתקופת ההתיישנות. המשיב לא הוכיח הליכי גבייה מנהליים בגין חובות אלה קודם למועד ההתיישנות. גם לגבי קנס חניה וחשבונות מים פסק בית המשפט לטובת העותר, שכן המשיב לא הביא ראיות מספיקות להליכי גבייה מנהליים כלשהם בלוחות הזמנים הנדרשים. בית המשפט ציין כי טענת המשיב כי העותר הודה בחוב המים במכתב משנת 2015 אינה מבוססת. בנוסף, דן בית המשפט בעיקול מיטלטלין של העותרת על ידי המשיב במסגרת הליכי גבייה מנהליים. בעוד שלמשיבים הייתה סמכות לעשות כן, בית המשפט מצא כי סביר להניח שהם חרגו מסמכויותיהם בכך שהחרימו חפצים כמו טלוויזיה ומחשב מבלי לקיים את חוק ההוצאה לפועל. למרות זאת, החליט בית המשפט שלא להגביל את יכולתו של המשיב לנקוט בהליכי גבייה מנהליים במקרה זה, שכן הליך העיקול התרחש לפני שנים רבות, והעותר לא העלה סוגיה זו קודם לכן בתובענות משפטיות. ככלל, קיבל בית המשפט את העתירה בחלקה והורה למשיבה להימנע מהליכי גבייה מנהליים בגין החובות האמורים. כן חויבה המשיבה לכסות את הוצאותיה המשפטיות של העותרת ואת שכר טרחת עורך דינה בסך 8,000 ₪. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים והייתה ספציפית להליך הנוכחי, ללא כל השלכה על זכויות או חובות עתידיות.