סע"ש 67089-12-21

תקציר

בית הדין פסק לטובת המעסיק הנתבע בכל הסעיפים. התובעת, סייעת בגן ילדים, טענה לפגמים פרוצדורליים בשימוע פיטוריה וכן לפיטורים שרירותיים, אפליה ולשון הרע. באשר לטענת הפגמים הפרוצדורליים, מצא בית המשפט כי התובעת הייתה מודעת לטענות נגדה וניתנה לה שימוע הוגן. בית המשפט דחה טענות הנוגעות להרכב הוועדה, לזהות הגוף המחליט ולעיתוי ההחלטה, ולא מצא פגמים מהותיים בהליך. באשר לטענה המהותית לפיטורים שרירותיים, מצא בית הדין כי החלטת המעסיק הייתה סבירה והתבססה על תלונות רבות על התנהלות התובעת כלפי פעוטות, לרבות מספר תלונות על אלימות. בית הדין קיבל את טענת המעסיקה כי קיימת לה חובת זהירות כלפי הילדים והוריהם וכי יש לאזן בין זכותה של התובעת לעבודתה לבין בטיחותם של הפעוטות. עוד ציין בית הדין כי המעסיק פעל בסבירות ושמע את התובעת מרצון טרם החליט לסיים את העסקתה. בית המשפט דחה גם את טענת האפליה, ולא מצא כל ראיה לכך שהתובעת הופלתה לרעה בשל השתייכותה למגזר הדרוזי. התנהלות המעסיק בעבר כלפי התובעת, כמו גם כוח האדם הנוכחי שכלל מספר עובדים מהענף, היוו ראיה הפוכה. בית הדין דחה גם את הטענה כי התובע הוכפש על ידי המעסיק, וקבע כי הזימון לשימוע נוסח באופן מקצועי וכי התובע לא הוכיח כל אמירה מכפישה מצד המעסיק. לבסוף, בית המשפט סירב לפסוק לתובעת פיצוי בגין אובדן הכנסה, שכן היא לא הוכיחה כי הדינים הרלוונטיים חלים על תפקידה. גם בקשת התובעת למחוק חלקים מסיכומי הנתבעת נדחתה על הסף, נוכח דחיית תביעתה כולה. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 17,000 ₪, בתוספת ריבית.