רת"ק 41921-09-17

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על החלטה פרוצדורלית שניתנה על ידי בית משפט קמא. הבקשה נדחתה. המבקש ניסה להגיש למשיב מסמכי בית משפט בדואר רשום עם אישור מסירה, כפי שמתיר התקשי"ר (פרק 32). עם זאת, אישור המסירה שצורף לבקשה היה חלקי, ללא חתימת ו/או שם הנמען, ולכן אינו תקף. משכך, לא יכול היה המבקש ליהנות מהחזקה כי המסמכים הוגשו כנדרש בחוק. עוד טען המבקש כי יש להחיל את "כלל הידיעה", כלומר ידיעתו של המשיב על כתב התביעה יכולה לגבור על הפגמים באישור המסירה. השופט חלק על כך, וציין כי מבחן הידע חל על החלטות שיפוטיות ולא על כתבי טענה, וכי בכל מקרה על הידע להיות מוצק וברור. מאחר שהדבר לא היה קיים כאן, נדחתה בקשת רשות הערעור. המבקש רשאי להגיש את המסמכים שוב, הפעם בשיטת מסירה מתאימה. הוצאות לא נפסקו למי מהצדדים מאחר והמשיבה לא הגישה תגובה.