בש"פ 6350/97

תקציר

הערעור היה על החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרו של מערער החשוד בקשירת קשר לביצוע מעשי רצח מרובים. המעצר הראשוני התרחש ב-7 באוקטובר, והמעצר הוארך מספר פעמים. ב-26 באוקטובר הורה בית משפט השלום על שחרורו של המערער בתנאים מגבילים, ערעור שהוגש עליו ערעור במשטרה ובוטל על ידי בית המשפט המחוזי. המערערת ערערה על הארכה זו. הדיון המשפטי התמקד ב"חשד סביר" הנדרש לצורך מעצר לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 13(א) לחוק סדר הדין הפלילי. שני הצדדים הציגו טיעונים בדבר פירוש "חשד סביר" זה והאיזון בינו לבין חירותו של החשוד. השופט בחן ראיות חסויות וחומרי חקירה נוספים, וציין כי ההתפתחויות בחקירה מצדיקות את המשך המעצר. על חוסר ההכרה של בית משפט השלום בראיות חדשות נמתחה ביקורת, שכן ראיות כאלה אינן חייבות להיות ישירות אלא יכולות לערב אנשים מקושרים, התומכים בהארכה. השופט הגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי ראויה ודחה את הערעור ואישר את המעצר עד ליום 31.10.97.