ת"א 1973/09

תקציר

התובעים, שתי חברות בבעלות דני אלשיך, הגישו תביעה על סך מיליוני שקלים נגד עובדיהן ומשתפי הפעולה לכאורה, בטענה כי לאורך השנים מעילו בכספים וברכוש מהחברות. הנתבעים היו יהודה קורין (נאשם 1), מנהל החברות; דורון שיפרוטו (נאשם 4), עובד; עזר גולדשטיין (נאשם 6), עובד; מיכל גולדשטיין (נאשמת 2), עובדת ואשתו של אבי גולדשטיין (נאשמת 3). התובעים טענו כי הנתבעים גנבו מהם כספים וסחורות, וביקשו מבית המשפט להורות לנתבעים לפצות אותם בגין הפסדים נטענים אלה, ביחד ולחוד. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם כנגד הנתבעים דורון, עזר, מיכל ואבי. בית המשפט קיבל את טענות הנתבעים כי ראיות התובעים התבססו על ספקולציות ושמועות, וכי התובעים התעלמו מראיות סותרות ולא ביצעו חקירה יסודית. בית המשפט מתח ביקורת גם על עדותו של דני אלשיך וקבע כי התנהלותו העלתה ספקות לגבי טענות התובעים. משכך, דחה בית המשפט את הטענות כנגד הנתבעים 2, 3, 4 ו-6. עם זאת, בית המשפט מצא הצדקה לחלק מתביעת התובעים נגד יהודה. בית המשפט קיבל את הטענה שיהודה אכן לקח שיקים של החברה והפקיד אותם בחשבונות הבנק שלו, ולא סיפק הסבר מניח את הדעת לכך. עוד קבע בית המשפט כי יהודה לקח לרשותו סכומי מזומנים ולא הצליח להוכיח כי כספים אלה לא נגנבו מהתובעים. לפיכך הורה בית המשפט ליהודה לשלם לתובעים סך של 162,652 שקל, שכללו את שווי השיקים והמזומנים שנמצאו ברשותו. בית המשפט לא קיבל את טענת התובעים כי יהודה היה אחראי לכל הליקויים בכספי החברות ובמלאי, שכן מצא כי גם התנהלותו של דני אלשיך תרמה לליקויים אלה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו ביחס לנאשם 1. התובעים חויבו לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין לנתבעים 2 ו-3, במשותף, בסך של 150,000 ₪, ולנתבעת 4 בסך של 50,000 ₪. המזכירה הונחה להשיב את סכום הערבות שהופקד על ידי התובעים לנתבע 4, והעתק מפסק הדין היה אמור להימסר לבאי כוח הצדדים.