ת"א 19356-07-10

תקציר

התובעים, אייל בן שחר בע"מ וכונסת הנכסים עו"ד חנית נוב, עתרו לבית המשפט בבקשה למתן צו שיאסור על בנק דיסקונט לפרוע שלושה כתבי ערבות שהונפקו לטובת הנתבעת, דניה סיבוס בע"מ. הערבויות ניתנו לעבודות פיתוח ותשתיות שביצע בן שחר עבור דניה סיבוס, לרבות סלילת כבישים 431 ו-4 בבנימינה. בעקבות גילוי ליקויים שונים בעבודות שבוצעו, דרשה דניה סיבוס את חילוט הערבויות. התובעים טענו כי יש לחלט את הערבויות רק אם היו בעיות הנוגעות לאיכות העבודות, ומאחר שלא כך היה הדבר, לא הייתה לבנק הצדקה לכבד את בקשות החילוט. עוד טענו כי דניה סיבוס פעלה בחוסר תום לב וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. עם זאת, דניה סיבוס טענה כי הערבויות הן אוטונומיות וניתן לוותר עליהן באופן מיידי מבלי להציג סיבה. בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו זכות לכאורה לסעד המבוקש. הערבויות היו אוטונומיות ולא הוגבלו לעילות ספציפיות לחילוט, והמחלוקות בין הצדדים היו חוזיות באופיין. זאת ועוד, דניה סיבוס פנתה לתובעים בעניין הליקויים טרם ביקשה חילוט, והתובעים לא הוכיחו קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את מניעת החילוט. באשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי כל פגיעה בתובעים ניתנת לפיצוי כספי. משכך, נדחתה הבקשה למתן צו האוסר על פירעון הערבויות, והוראת השעה בוטלה. התובעים חויבו לכסות את הוצאות הנתבעת.