ע"א 698/80

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים מאוחדים (698/80 ו-699/80) בנוגע לבעלות על הקרקע בג'בל אבו ר'ניים. הערעורים נובעים מפסק דין של בית המשפט המחוזי לטובת המשיבים, המורה על רישום שטח מקרקעין גדול על שם המשיבה מס' 2, הימנותא בע"מ. המערער, עלי אחמד שחטור, הטוען לבעלות על שטח שנוי במחלוקת בתוך הקרקע הרשומה, מבקש לבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. התיק נסוב סביב שתי טענות עיקריות: האחת, טענת הבעלות של המערערת על בסיס רכישה מבעלים רשום; ושנית, טענתו בדבר החזקה והטיפול בשטח שבמחלוקת. אשר לטענה הראשונה, קובע בית המשפט כי לא המערערת ולא המשיבים הביאו ראיות מספיקות לזכויות רשומות בשטח שבמחלוקת. שני הקושאנים (מסמכי רישום) שהוגשו כראיה, למרות שהם אותנטיים, אינם מוכיחים את זהות הקרקע הרשומה בשטח שבמחלוקת. בית המשפט מדגיש כי רישום בספרי העיזבון הוא תנאי הכרחי לניצחון במאבק משפטי המבוסס על בעלות רשומה. מכיוון שאף אחד מהצדדים לא יכול היה לבסס זאת, טענותיהם המבוססות על זכויות רשומות נכשלות. הטענה השנייה מתייחסת להחזקה כראיה לבעלות וכעילת תביעה לפי פקודת הנזיקין. בית המשפט מוצא כי טענת הבעלות של המערערת המבוססת על חזקה בלבד אינה תקפה בהיעדר המדינה כצד לסכסוך, מה גם שהמקרקעין הנדונים אינם רשומים. עם זאת, החזקה יכולה לשמש מנגנון הגנה מפני טענות המשיבים. בית המשפט מציין כי המערער הציג ראיות מסוימות בדבר החזקתו בשטח שבמחלוקת, בעוד שראיות המשיבים חלשות ואף תומכות בגרסת המערער בכמה היבטים. השופט מביע ספקות באשר ליכולתו של המערער להוכיח חזקה בכל השטח שבמחלוקת ומציע להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה מפורטת יותר של חומר הראיות. על בית המשפט המחוזי לזהות את השטח שלגביו בטוחים הגבולות ולקבוע אם חזקתו של המערער בשטח זה הוכחה מעבר לכל ספק סביר. עוד מבהירה השופטת כי הצדדים אינם יכולים להגיש בקשה לתיקונים או חידושי רישום לאחר יומם בבית המשפט, ויש לראות בהליך הנוכחי את השלב הסופי בעניין זה. סיכומו של דבר, ערעור הבעלות (698/80) נדחה בחלקו, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף בסוגיית החזקה. גם ערעורו של המשיב (699/80) נדחה בחלקו, תוך שהוא מותיר את ביטול הרישום על שם נג'יבה על ידי הערכאה הנמוכה יותר ואת אישור הרישום על שם הימנותה. על כל צד לשאת בהוצאותיו, ואילו המשיבים ישלמו למערער 100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.