ת"א 66836-12-21

תקציר

זהו תמצית פסק דינו של בית משפט השלום בבית שאן בעניין תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה. התובע, שנפגע בעינו השמאלית, תבע נגד מעסיקו הישיר, הקבלן הראשי של הפרויקט וחברת הביטוח שלהם. הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד חברה אחרת וחברת הביטוח שלה, בטענה כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מהפעלת מחפרון בבעלות חברת הצד השלישי. בית המשפט מצא כי גרסתו של התובע לתאונה אמינה וקבע כי הוא נפגע מחתיכת ברזל מעבודות חפירה שבוצעו בסמוך אליו. נקבע כי הן המעביד והן הקבלן הראשי התרשלו והפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובע. בית המשפט הטיל אחריות של 80% על המעסיק ו-20% על הקבלן הראשי, תוך שהוא דוחה את התביעה נגד חברת צד ג' מחוסר ראיות. בית המשפט גם מצא כי לתובע יש אשם תורם בשיעור של 15% בשל התעלמותו מסיכון ברור. בהערכת הנזק קבע בית המשפט את הנכות התפקודית בשיעור של 34%, ופסק לתובע פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, פנסיה וזכויות סוציאליות, סיוע מצדדים שלישיים, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. סך הנזק, לאחר ניכוי אשם תורם, חושב ב-1,151,150 ₪. עם זאת, מאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, תגמולי המוסד לביטוח לאומי הסתכמו בסך של 1,168,220 ₪, וכתוצאה מכך "נבלע" לחלוטין פיצוי התובע. בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע ולמכון סכומים ספציפיים, כאשר התובע קיבל רבע מהסכום המיוחס לקבלן הראשי. לבסוף נדחו הודעות הצד השלישי והרביעי, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.