ת"פ 57878-01-23

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין ת"פ 57878-01-23 מדינת ישראל נ' שתאת **מבוא:** פסק הדין דן בעניינו של נאשם שהורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של תקיפה (סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) וכליאת שווא (סעיף 377 רישא לחוק). העבירות בוצעו כנגד בתו של הנאשם, במחנה פליטים שועפט. המקרה מעלה סוגיות משפטיות הנוגעות לאלימות במשפחה, דיני עונשין, והתחשבות בנסיבות אישיות ומשפחתיות בגזירת דין. **עובדות מוסכמות:** 1. הנאשם, אביה של המתלוננת, הורשע בתקיפה וכליאת שווא. 2. האירועים התרחשו בביתם המשותף במחנה פליטים שועפט. 3. הרקע לתקיפה היה התנגדות המתלוננת להסגרת הטלפון הנייד לידי אביה. 4. הנאשם סטרה למתלוננת, נעל אותה במחסן למשך 10 דקות, ולאחר מכן גילח חלק משערות ראשה בניגוד לרצונה. 5. הצדדים הסכימו על שליחת הנאשם לשירות המבחן, והמאשימה הגבילה את עתירתה לעונש של עבודות שירות. **ניתוח משפטי:** **1. הערכים המוגנים והחומרה היחסית של העבירות:** * **פגיעה בזכות לשלמות גוף, ביטחון אישי ושלוות נפש:** מעשי הנאשם פגעו באופן ישיר בערכים יסודיים אלו. התקיפה הפיזית (סטירה, גילוח שיער) והכליאה, יחד עם האמירות המאיימות ("את צריכה לחשוב טוב ואף אחד לא יעזור לך חוץ מאלוקים"), גרמו למתלוננת פגיעה פיזית, נפשית ופגיעה בתחושת הביטחון שלה. * **מעמד מיוחד של אלימות במשפחה:** בית המשפט מדגיש שוב ושוב את החומרה המיוחדת של אלימות בתוך המשפחה. הדבר נובע מהפרת יחסי האמון הבסיסיים, ניצול כוח של בן משפחה מול אחר, והפגיעה בתחושת ה"מבצר" של הבית. אף שהמתלוננת אינה קטינה, העובדה שהיא מתגוררת עם הנאשם ותלויה בו כלכלית מחריפה את הפגיעה במרחב המוגן שלה. * **אופי התקיפה הייחודי:** בית המשפט מפנה לפסיקה (עניין בקל) בנוגע לאופי המיוחד של תקיפת אישה באמצעות גילוח שיער, המתואר כמעשה שמשפיל ומבזה את הקורבן, מעבר לפגיעה הפיזית. הדבר נועד לפגוע במראה החיצוני ולהטיל מום, כפי שגם משתקף בפסק דין אחר (עניין פלוני, 10.7.2025) שם צויין כי "גזירת שיער ראשה של אישה מלמד על אקט שהינו מעבר לאלימות פיזית אלא רצון להטיל מום במראה החיצוני של האישי". * **כליאת שווא:** עבירת כליאת השווא, אף שארכה זמן קצר (10 דקות), מהווה פגיעה בחירותו של אדם ויש לה חומרה בפני עצמה. **2. הנסיבות האישיות והמשפחתיות:** * **תסקיר שירות המבחן:** התסקיר מציג תמונה מורכבת של הנאשם, הכוללת עבר פלילי משמעותי (כולל מאסרי ביטחון ושימוש בסמים), קשיים כלכליים, ומציאות חיים מורכבת. עם זאת, התסקיר מצביע גם על קשיים בהבעת חרטה אמיתית, ולקיחת אחריות "פורמלית" בלבד. * **היחסים עם המתלוננת:** מערכת היחסים מתוארת כמורכבת, עם היסטוריה של מתחים ופיקוח הדוק מצד הנאשם. המתלוננת מתארת שיפור מסוים בהווה, אך עדיין חווה את הנאשם כדמות שולטת. * **הרקע המשפחתי הנוכחי:** בית המשפט מתחשב בעובדה שהמתלוננת ושתי בנותיה מתגוררות עם הנאשם, ובהצהרת הנאשם על סיוע בפרנסתן. שיקול זה משפיע על ההחלטה להימנע מהטלת פיצוי, מחשש לפגיעה במרקם המשפחתי העדין. * **הסכמות הצדדים:** הסכמת הצדדים לשלוח את הנאשם לשירות המבחן ולהגביל את עתירת המאשימה לעבודות שירות, משפיעה באופן משמעותי על גזירת הדין. **3. קביעת מתחם העונש ההולם:** * **הפסיקה הנוהגת:** בית המשפט סוקר מגוון פסקי דין רלוונטיים, הכוללים עונשים שנעו בין עבודות שירות למאסר בפועל, תוך הבחנה בין מקרים שונים. הדבר מדגים את גמישות בית המשפט בקביעת עונש הולם, בהתאם לנסיבות הספציפיות. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט קובע כי במקרה זה, מתחם העונש ההולם נע בין "מספר חודשי מאסר קצר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית". מיקום זה משקף את חומרת העבירות, אך גם את הנסיבות האישיות וההסכמות בין הצדדים. **4. גזירת העונש הסופי:** * **איזון שיקולים:** בית המשפט מאזן בין שיקולים שונים: * **חומרת העבירה:** תקיפה, כליאת שווא, אופי הפגיעה (גילוח שיער), והיותן עבירות בתוך המשפחה. * **הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:** * **הפגיעה בנאשם ומשפחתו:** התחשבות במצב המשפחתי והתלות הכלכלית, אך הדגשה כי אין בכך כדי להצדיק הקלה משמעותית. * **נטילת אחריות:** הודה במסגרת הסדר טיעון, אך ללא הבעת חרטה עמוקה. * **מאמצי תיקון:** הודה, חל שיפור מסוים ביחסים, אך התנגדותו לצו מבחן מחלישה את הטיעון. * **עבר פלילי:** 11 הרשעות קודמות, דבר המחייב התחשבות מחמירה. * **חלוף הזמן:** עברו כ-4 שנים מהביצוע, אך ההליכים התארכו בעיקר באשמת הנאשם. * **מיקום ברף התחתון:** בית המשפט מציב את הנאשם "ברף התחתון של המתחם, אם כי לא בתחתיתו", כלומר, נוטה להקלות מסוימות. * **החלטה סופית:** * **5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות:** עונש זה מהווה חלופה למאסר בפועל, בהתאם להסכמת הצדדים, ומאפשר לנאשם להמשיך לפרנס את משפחתו. * **5 חודשי מאסר על תנאי:** למשך שלוש שנים, ללא עבירות אלימות. * **הימנעות מענישה נלווית (קנס, פיצוי):** נובעת מהסדר הטיעון ומהרצון לשמר את המרקם המשפחתי העדין, על אף שהדבר אינו שכיח במקרים של אלימות. **חידושים והערות:** * **הדגשת מורכבות גזירת דין:** פסק הדין מדגים את הקושי הרב בגזירת דין הולם, המשלב בין הצורך להעניש ולהרתיע, לבין התחשבות בנסיבות חיים מורכבות, במיוחד במקרי אלימות במשפחה. * **"עבודות שירות" כחלופה משמעותית:** אף שהמאשימה הגבילה את עצמה לעבודות שירות, בית המשפט משתמש בהן כעונש משמעותי, המאפשר איזון בין הרתעה לבין שיקום והתחשבות בנסיבות. * **השלכות פיצויים במשפחה:** ההחלטה להימנע מחיוב בפיצוי, למרות חומרת העבירה, מציפה את הדילמה המורכבת כאשר הנפגעת תלויה כלכלית בתוקף, והימנעות מפגיעה בה כלכלית עשויה להיות בעדיפות מסוימת על פני ענישת התוקף בפיצוי. * **חשיבות התסקיר:** התסקיר משמש ככלי מרכזי בהבנת הנאשם, מערכת היחסים עם המתלוננת, והסיכון להישנות עבירות, ובכך משפיע באופן מהותי על גזירת הדין. * **התנגדות לטיפול כשיקול לרעת הנאשם:** התנגדות הנאשם להשתלב בטיפול ייעודי, אף שלא היה חלק מהסדר הטיעון, נזקפת לחובתו כמדד לרצון מוגבל לשיקום. **סיכום:** פסק הדין משקף גישה זהירה ומורכבת לגזירת דין במקרה של אלימות במשפחה, תוך איזון בין הרתעה, ענישה, שיקום, והתחשבות בנסיבות משפחתיות ואישיות. הדגש על חומרת אלימות במשפחה נותר בעינו, אך בתוך מתחם זה, בית המשפט מפעיל שיקול דעת רחב להתאמת העונש לנאשם הספציפי.