ת"פ 50002-10-23

תקציר

ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהוצגו בפסק הדין של בית משפט השלום בירושלים בעניין *מדינת ישראל נ' רנין גמגום*. **עיקרון משפטי: שיקול דעת של דוחות מבחן לנאשמים מעל גיל 21** * העיקרון המשפטי המרכזי שנקבע בפסק דין זה, וקיבל חיזוק מהפניה ל-*ע"פ 5139/19 לביא נ' מדינת ישראל*, היא שבתי המשפט בדרך כלל **אינם חייבים** להורות על תסקיר שירות מבחן לנאשמים שהגיעו לגיל 21. * פסק הדין מצטט מספר מקרים קודמים (*רוז'קוב נ' מדינת ישראל*, *פיס נ' מדינת ישראל*, *ד"ר סבטלנה רוסו-לופו נ' מדינת ישראל*) כדי לתמוך בהלכה הקבועה לפיה הטלת עונש מאסר אינה מפעילה באופן אוטומטי דרישה לתסקיר מבחן לנאשמים בגירים. * במקום זאת, ההחלטה מדגישה כי הזמנת תסקיר כזה לנאשמים מעל גיל 21 היא עניין של **שיקול דעת שיפוטי** (*לנקין נ' מדינת ישראל*, *אנונימוס נ' מדינת ישראל*). שיקול דעת זה מאפשר לבית המשפט לשקול את הנחיצות והתועלת של תסקיר מבחן בכל מקרה ספציפי. **חידוש/בקשה משפטית: דחיית בקשה לתסקיר מבחן על סמך התנהגות הנאשם והיעדר מדדי שיקום** * החידוש המשפטי העיקרי או היישום הספציפי של עקרון שיקול הדעת במקרה זה טמון בנימוקיו של בית המשפט לדחיית בקשת הנאשם לתסקיר מבחן. * בית המשפט הבחין במקרה זה בכך שציין כי בעוד שהנאשמת הורשעה, הרשעתה התבססה על סירובה לקבל אחריות על מעשיה. התנהלות זו, יחד עם הכחשתה, גרמה לכך שבית המשפט לא ראה בשירות המבחן את הגורם המתאים לאיסוף מידע שההגנה והתביעה כבר יכלו להציג במהלך הטיעונים לגזר הדין. * היבט משמעותי בנימוקי בית המשפט הוא תפקידו של שירות המבחן. בית המשפט קובע במפורש כי המנדט של שירות המבחן כולל בחינת אפשרויות לסיום תיק בטיפול ובשיקום. עם זאת, מכיוון שלא הייתה כל טענה כי הנתבעת עסקה או תשתתף בתוכנית שיקום, או כל אינדיקציה לשינוי עמוק בהתנהגותה או בחשיבתה (לאור הכחשתה והתנהגותה), בית המשפט לא מצא בסיס להפעיל את שיקול דעתו לטובת דיווח. * החלטה זו מציעה גישה מורכבת לתסקירי מבחן, שבה בית המשפט ישקול לא רק את גילו של הנאשם אלא גם את יחסו לעבירה, שיתוף הפעולה שלו עם ההליך השיפוטי וכל מחויבות מוכחת לשיקום בבואו להחליט אם להורות על תסקיר כזה. היעדר אינדיקטורים כאלה יכול להוות עילה תקפה לדחיית הבקשה.