פר"ק 62897-05-24

תקציר

פסק דין זה מתייחס לשתי בקשות פסילה רצופות שהוגשו על ידי משרד קדרון ושות' רואי חשבון ומ. קדרון בע"מ, שהן נושות של חברת שער הגבינה – שיווק מזון בע"מ, הנמצאת בהליכי פירוק. הבקשות מכוונות להרכב השופטים המפקח על הליך הפירוק של שער הגבינה, טוענים למשוא פנים ודורשים פסילה. בבקשה הראשונה, שהוגשה ביום 4.6.2024, נטען כי בית המשפט התעלם ממעמדה וזכויותיה של קדרון כמשיבים בעלי זכות הטיעון בערעור על החלטת הממונה הבוחן תביעות חוב בהליך הפירוק. עוד טוענת קדרון כי החלטות בית המשפט, לרבות אלה שהאריכו את המועד להגשת ערעורים ותגובות, יוצרות רושם של משוא פנים כלפיהם. הם מבקשים הזדמנות להציג את עמדתם בערעור ובפסילת הוועדה. הבקשה השנייה, שהוגשה ביום 11.6.2024, היא תגובה להחלטת בית המשפט בבקשה הראשונה, אשר הורתה לפקיד וליו"ר המפקח על הפירוק להשיב לבקשת הפסילה הראשונה. קדרון מפרש החלטה זו כשלילת זכות הטיעון, מה שיחד עם ההחלטות הקודמות הנראות להם חלקיות, מביא אותם לבקש שוב את פסילת ההרכב. עם זאת, בית המשפט מבהיר כי החלטותיו היו פרוצדורליות ונועדו לאסוף תגובות לבקשת הפסילה הראשונה. יודגש כי זכות הטיעון של קדרון אינה אוטומטית וכי הפקיד, בהיותו המשיב המהותי לערעור, והיו"ר הם הצדדים המתאימים להגיב לערעור. בית המשפט מוסיף ודוחה את טענותיה של קדרון בדבר משוא פנים ומדגיש כי תחושותיהם הסובייקטיביות אינן מהוות בסיס לפסילה. הבקשות נדחות בשל היעדר עילה חוקית לפסילה, וקדרון חויב לשלם הוצאות לאוצר המדינה. ההחלטה מדגישה כי אין להשתמש בבקשות פסילה כאסטרטגיה לכפיית ידו של בית המשפט או להפחדתו, ומזהירה מפני שימוש בלתי ראוי ובטרם עת בבקשות מסוג זה.