ת"א 24745-03-18

תקציר

התובעת, שנולדה בטרם עת בשנת 1998, תבעה את המרכז הרפואי שיבא על כך שלא עקב כראוי אחר רמות הפחמן הדו-חמצני (PCO2) שלה לאחר הלידה, דבר שגרם לנזק מוחי ולשיתוק מוחין. השופט פסק לטובת התובע, ומצא כי בית החולים התרשל בניטור רמות PCO2 ובטיפול בתובע. למרות שגורמים אחרים יכלו לתרום למצבו של התובע, היפוקרביה נמצאה כגורם הסיכון הדומיננטי, וביססה קשר סיבתי בין רשלנות בית החולים לבין נזקו של התובע. השופטת פסקה לתובע פיצויים בסך 12.5 מיליון שקל, מתוכם מיליון שקל בגין נזק לא ממוני, 3.66 מיליון שקל בגין הפסד השתכרות וזכויות סוציאליות, 6.22 מיליון שקל בגין סיוע וסיעוד, 500 אלף שקל הוצאות נסיעה וניידות, 400 אלף שקל בגין התאמות דיור, 600 אלף שקל הוצאות רפואיות ו-150 אלף שקל בגין אפוטרופסות. הסכום היה כפוף לניכויים עבור קצבאות ביטוח לאומי וריבית בגין הפסדי עבר. פסק הדין כלל החזר הוצאות משפט לתובע.