רע"א 2316/96

תקציר

הערעור מערער על החלטת המשיב לרשום את התנועה הערבית לשינוי (לימים התנועה הערבית להתחדשות) כמפלגה פוליטית. המערער טען כי אין לרשום את המפלגה משום שמטרותיה ופעולותיה שוללות את קיומה של מדינת ישראל, היא משמשת כיסוי לפעילות בלתי חוקית, וקיים ניגוד עניינים בין תפקידו של ראש המפלגה כיועץ לאש"ף לבין תפקידו הפוטנציאלי כחבר כנסת. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי המערער לא הביא ראיות מספיקות לכך שמטרות המפלגה או מעשיה שוללים את קיומה של מדינת ישראל. בית המשפט קבע כי האמירה שישראל היא "מדינת כל אזרחיה" אינה שוללת את קיומה כמדינה יהודית, ושאיפתה להפוך את מזרח ירושלים לבירת המדינה הפלסטינית העתידית אינה סותרת את תביעתה של ישראל על העיר. בית המשפט גם לא מצא יסוד סביר להסיק כי המפלגה תשמש כיסוי לפעילות בלתי חוקית, וציין כי תפקידו של המנהיג כיועץ לאש"ף היה ידוע לממשלת ישראל ואושר על ידה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי דוקטרינת ניגוד העניינים אינה יכולה לשמש עילה לפסילת מפלגה לפי חוק המפלגות, ואין לרשם סמכות להוסיף או לגרוע מעילות פסילה מעבר לאלה המנויות בחוק. ההחלטה אישרה מחדש את הפרשנות המצמצמת של החוק להגנה על זכויות יסוד, כגון חופש ההתאגדות והזכות לבחור ולהיבחר. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי החלטתו אינה מגבילה את שיקול דעתה של ועדת הבחירות המרכזית לפרש את סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, החל על פסילת מועמדים לכנסת.