על"ע 1970/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. המערער, עורך דין במקצועו, הורשע בשורה של עבירות לפי חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה, ובהן אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין, הפרת כללי אתיקה מקצועיים ואי מילוי תפקידו כעורך דין נאמנה. כתב האישום נגדו נגע לשני אירועים בהם היה מעורב לקוח, בהם קיבל כספים בשם הלקוח ולא החזיר אותם או מסר הודעה על קבלתם. בית הדין המשמעתי הארצי זיכה את המערער מאשמה אחת מחוסר ראיות, אך הרשיע אותו באישום הנותר, הנוגע לתשלום בסך 2,800 ₪. בית המשפט הטיל השעיה של תשעה חודשים והורה למערערת לפצות את הלקוח ולשלם הוצאות לשכת עורכי הדין. המערער ערער על פסק דין זה, וטען כי בית משפט השלום פסק לטובתו בעניין הסכום האמור וכי הכחשתו את האישומים היא במסגרת זכויותיו. עם זאת, בית הדין לערעורים אישר את קביעתו של בית הדין המשמעתי הארצי, וקבע כי מדובר בקביעה עובדתית וכי הכחשת המערער וטענותיו בעקבותיו לא היו משכנעות. בית המשפט דחה גם את טענות המערער לעונש מופחת, תוך הדגשת חומרת עבירותיו והצורך לשמור על אמון הציבור בעורכי הדין. השופט א' רובינשטיין והשופט י' אלון הסכימו עם ההחלטה.