ת"א 55646-11-22

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 55646-11-22 בלום ואח' נ' שועי ואח'** **מבוא:** החלטה זו עוסקת בבקשתה של נתבעת 3, עורכת דין ליז לוי (להלן: "המבקשת"), לסילוק התביעה נגדה על הסף, הן מחמת העדר עילה והן מחמת העדר סמכות עניינית. ההחלטה מתייחסת לטענות הצדדים, לפרקטיקה המשפטית הנוגעת לסילוק על הסף, ולנסיבות הספציפיות של המקרה. **עילות הבקשה לסילוק על הסף:** 1. **העדר עילה:** המבקשת טענה כי חלקה בכתב התביעה מתמצה באימות חתימות באופן "צייתני ועיוור" ללא נוכחות החותם, ולטענתה, המסמך הרלוונטי (בקשה לרישום הערת אזהרה) נספח 3, חסר חשיבות כיוון שהערת האזהרה בוטלה זמן קצר לאחר מכן (נספח א' לבקשה). 2. **העדר סמכות עניינית:** המבקשת טענה כי הסעד הכספי המבוקש בתביעה מצוי בסמכותו של בית משפט השלום, ולפיכך, גם אם הייתה קיימת עילה נגדה, יש להעביר את הדיון בתביעה הכספית לבית משפט השלום. **עמדת התובעים (המשיבים):** באי כוח התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי עורך דין, גם אם אינו צד להסכם, יכול להיתבע אם נגרמו נזקים עקב מסמך שערך, שהחתים עליו את הלקוח, או שלא הסביר כראוי את משמעותו. לטענתם, ישנה התייחסות מפורשת למבקשת בכתב התביעה, ומעורבותה נובעת מחתימתה ואישורה מסמכים כוזבים שגרמו נזק לתובעים. **הסכמה בדיון ושינוי עמדה:** במהלך הדיון שהתקיים ביום 5.6.2023, הסכים בא כוח התובעים למחוק את המבקשת מכתב התביעה, תוך שמירת זכות לצרפה להליך אחר, וללא חיוב בהוצאות. עם זאת, בא כוח המבקשת עמד על דרישתו לחייב את התובעים בהוצאות. **עקרונות משפטיים בנוגע לסילוק על הסף:** 1. **סמכות בית המשפט:** בית המשפט רשאי בכל עת להורות על סילוק תביעה על הסף, מכוח תקנות 41-43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנות אלו מחליפות את תקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הודגש כי התקנות החדשות מרחיבות את סמכות בית המשפט, אך תכליתן - סינון תביעות סרק - נותרה זהה. 2. **סעד קיצוני:** סילוק על הסף נחשב לסעד קיצוני, הפוגע בזכות הגישה לערכאות, ולכן שמור למקרים מיוחדים בהם ברור כי גם אם יוכחו כל טענות התביעה, לא ניתן יהיה להיעתר לתובע. 3. **נטל ההוכחה להעדר עילה:** לגבי טענת העדר עילה, נדרש להוכיח כי "התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה". כלומר, גם אם יוכיח התובע את כל העובדות הנטענות, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש, משום שאין חוק המחייב את הנתבע להיענות לתובע. 4. **הכרעה בשלב מוקדם:** מקום בו הכרעה בבקשה לסילוק על הסף מחייבת בירור עובדתי מורכב, על דרך הכלל, יש לדחות את הבקשה ולדון בטענות במסגרת ההליך העיקרי. **יישום העקרונות על המקרה:** 1. **בחינת טענת ההעדר עילה:** בית המשפט מציין כי כתב התביעה עצמו מתייחס לחלקה הקטן של המבקשת (סעיף 13 לכתב התביעה). ההתייחסות המרכזית היא לאימות חתימת התובע על בקשה לרישום הערת אזהרה. טענת התובעים היא כי על המבקשת היה לזהות את החותם, להסביר לו את משמעות חתימתו, וכי הפרה חובתה זו, ואף ייתכן שהייתה שותפה לזיוף, מרמה או קנוניה. 2. **הערת אזהרה שבוטלה:** בית המשפט מדגיש כי המבקשת אינה צד להסכם המקרקעין, ועיקר מעורבותה מתמקד באימות חתימה על בקשה להערת אזהרה, אשר בוטלה בהמשך. נוכח עובדה זו, ועל פי הצגת הדברים, בית המשפט מגיע למסקנה כי "לא ניתן לומר כי קיימת עילת תביעה מובהקת כנגד המבקשת ולו צל של עילה". 3. **הזמנת המבקשת כעדה:** בית המשפט מציע כי אם התובעים מעוניינים לברר את הטענות נגד המבקשת, יוכלו להזמינה כעדה במסגרת התיק. 4. **הסכמת התובעים למחיקה:** נקודה מכרעת בהחלטה היא הסכמת התובעים, בדיון, למחוק את המבקשת מכתב התביעה. הסכמה זו, בנוסף לניתוח בית המשפט בדבר היעדר עילה מובהקת, מביאה לקבלת הבקשה. **החלטה בנוגע לסמכות עניינית:** ההחלטה מתייחסת לטענת העדר הסמכות העניינית, אך מכיוון שהתקבלה החלטה על סילוק התביעה נגד המבקשת מחמת העדר עילה, והתובעים הסכימו למחיקתה, הצורך בהכרעה בסוגיית הסמכות העניינית נדחה. **פסיקת הוצאות:** בנסיבות העניין, ונוכח העובדה שהמבקשת טרם הגישה כתב הגנה וההליך היה בשלב קדם המשפט, וכן נוכח ההסכמה למחיקת התביעה, בית המשפט פסק כי התובעים יישאו בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת בא כוחה בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ). **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה:** * **פרשנות התקנות החדשות:** ההחלטה מציינת כי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות (התשע"ט-2018) הרחיבו את סמכותו ושיקול דעתו של בית המשפט לסלק תובענה על הסף, אך הדגישה כי תכליתן, סינון תביעות סרק, נותרה זהה. * **הבחנה בין עילות סילוק:** ההחלטה מפרידה בין עילת ההעדר עילה לעילת העדר סמכות עניינית, ומקבלת את הבקשה על בסיס עילת ההעדר עילה, תוך התייחסות להסכמת התובעים. * **השפעת הסכמה על החלטה:** ההחלטה מדגישה את משקלה של הסכמת התובעים למחיקת התביעה, כגורם משמעותי בקבלת הבקשה לסילוק על הסף. * **הדגשת "צל של עילה":** בית המשפט חוזר על המבחן הפסיקתי המקובל לקבלת בקשת סילוק על הסף מחמת העדר עילה – "התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה". * **אלטרנטיבה לסילוק תביעה:** בית המשפט מציע כי במקרים בהם עילת התביעה נגד נתבע ספציפי חלשה, אך נדרש בירור עובדתי, ניתן להזמינו כעדה במקום לנקוט בסעד הקיצוני של סילוק על הסף. * **שיקול דעת בהוצאות:** פסיקת ההוצאות משקפת את שלב ההליך, את העובדה שהמבקשת לא נדרשה להגיש כתב הגנה, ואת התוצאה הסופית (מחיקת התביעה). **סיכום:** ההחלטה מדגימה את האיזון בין הצורך להגן על הנתבעים מפני תביעות קנטרניות או חסרות בסיס, לבין זכות הגישה לערכאות. במקרה זה, הסכמת התובעים למחיקת התביעה, יחד עם ניתוח בית המשפט את חולשת העילה נגד המבקשת, הובילו לקבלת הבקשה לסילוק על הסף. ההחלטה מתכתבת עם הפסיקה בנוגע לסילוק על הסף, תוך התייחסות גם להוראות החדשות בדיני סדר הדין האזרחי.