עע"מ 1324/16

תקציר

הערעור מצליח באופן חלקי לערער על ההחלטה לפיה על המערערת לשלם לעירייה חיובים מסוימים הנוגעים לנכס. הסוגיה המרכזית היא פרשנותו של הסכם פשרה בין המערערת לעירייה בדבר תשלום חובות הקשורים לנכס. לשון הסדר הפשרה מעורפלת, ויש להתחשב בנסיבות חיצוניות כדי לקבוע את כוונת הצדדים. יש לציין כי היטלים נוספים הוטלו לאחר חתימת הסדר הפשרה, והעירייה לא ביצעה בדיקות נאותות לגבי חיובי הנכס לפני ההסדר. מכאן מגיע בית המשפט למסקנה כי העירייה נושאת בסיכון של חיובים אלה שלא שולמו. באשר להיטלי הפיתוח, בית המשפט פוסק לטובת המערערת בשל התרשלות העירייה בבדיקת מצב הנכס לפני ההסדר. עם זאת, היטל ההשבחה והיטל המים והביוב פטורים מהחלטה זו, שכן הם חורגים מסמכותה של העירייה וכוללים גופים נפרדים. הוועדה המקומית ותאגיד המים, שהיו אחראים לחיובים אלה, לא היו צדדים להסדר, והעירייה לא יכלה להתחייב לפטור את המערער מטעמם. משכך, על המערערת לשלם את היטל ההשבחה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ואת היטל המים והביוב לתאגיד המים לצורך קבלת האישורים הנדרשים. פסק הדין מורה לעירייה להנפיק למערערים תעודת טאבו על הנכס, הפוטרת אותם מהיטלי פיתוח במקרה זה.