תאד"מ 20585-07-20

תקציר

התיק נסוב סביב תביעת שטרות בסך 28,144 ₪ שהגישה חברה המציעה קורסי העצמה אישית כנגד נתבע שנרשם לקורסים שונים והנפיק שיקים לחברה. הנתבעת התנגדה לתביעה, מה שהוביל לדיון שהתעמק בתוקפו של ביטול עסקאות אלה. הסוגיה המרכזית הייתה האם לנתבע יש זכות לבטל את הקורסים ולקבל בחזרה את תשלומיו עקב הונאה לכאורה ואי קבלת שירותים. בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. התברר כי טענות הנתבע בדבר כשל התמורה אינן עקביות וסותרות לא פעם את הצהרותיו הקודמות. בתחילה טען כי יש לו זכות לבטל בכל עת ולקבל החזר כספי מלא, אך בהמשך חזר בו מתביעתו והכיר בכך שהמצגים בעניין הביטול מוגבלים למקרים ספציפיים. בית המשפט מצא כי הנתבע לא ביסס כשל תמורה או זכות ביטול אינהרנטית. גם טענתו כי החברה הפרה את ההסכם בכך שמילאה את השיקים באופן שונה מהמוסכם לא הייתה משכנעת. השופט הביע ספקנות לגבי הסיבות המוצהרות של הנתבע לביטול הרשמתו, וטען כי עניינים אישיים, שאינם קשורים להתנהלות החברה, היו המניע האמיתי. לסיכום, בית המשפט קיבל את טענת החברה וקבע כי התנגדות הנתבעת נדחית. הנתבע חויב לשלם לחברה את יתרת החוב, אגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין, אשר יתווספו כולם לתיק ההוצאה לפועל הקיים. פסק הדין הדגיש את השקעת הזמן הרבה בסכסוך ואת חוסר ההכנה של הנתבע לישיבת ההוכחות, שהובילה להחלטה שלא להפחית את ההוצאות שנפסקו. לנתבע ניתנו 30 יום להסדיר את החוב בטרם יתחדשו הליכי ההוצאה לפועל. פסק הדין העניק לצדדים זכות ערעור כדין.