רע"ב 4144/19

תקציר

מדובר בבקשתו של גבר לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לוד מרכז, שאישר את החלטת ועדת השחרורים לבטל מחצית מיתרת עונשו. הוא נידון תחילה ל-12 שנות מאסר, אך שוחרר על תנאי ב-2010, אך מאוחר יותר הורשע בשימוש במרמה במסמך מזויף, מה שהוביל ל-60 ימי מאסר. בעקבות זאת ביקשה ועדת השחרורים לבקש את ביטול שחרורו על תנאי לפי חוק שחרור מותנה ממאסר. המבקש טען כי הבקשה הוגשה בטרם עת וכי תקופת המאסר הנוספת אינה מידתית. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה וציין כי הליך השלילה נוהל כראוי וכי ועדת השחרורים הפעילה את שיקול דעתה כדין בכך שהפחיתה את עונשו בחצי. בית המשפט הדגיש גם את הימנעותו של המבקש מלהתייצב לדיונים ולהציג את טענותיו כראוי. בסופו של דבר, בקשת הערעור נדחתה מאחר שלא העלתה שאלות משפטיות משמעותיות מעבר לאינטרסים האישיים של המבקש, ונקבע כי הוועדה פעלה במסגרת שיקול דעתה המוגבל. בית המשפט החליט שאין עילה לערעור נוסף, ולא נפסקו הוצאות.