ק"ג 64985-12-18

תקציר

התובע, שהינו חבר בקרן פנסיה המנוהלת על ידי הנתבעת, טען כי הנתבע לא נענה לבקשותיו בנוגע לשיעור התגמול וההפחתה בדמי הניהול. באופן ספציפי, הוא טען כי ביקש להפנות סכום מקסימלי לחיסכון וסכום מינימלי לסיכון בעת הצטרפותו לקרן, אך הדבר לא כובד. עוד טען כי היה צריך להעניק לו הנחה בדמי הניהול עוד לפני בקשתו ב-2014 משום שאשתו חברה בהסתדרות המורים, המזכה אותה ואת בני זוגם בהפחתות כאלה. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. נקבע כי התובע לא ביקש שינויים כלשהם במסלולי הביטוח שלו או בשכרו המבוטח במהלך חברותו בקרן לפני שנת 2018. מהראיות עולה כי הנתבעת פעלה בהתאם לתקנון הקרן, אשר יכול להשתנות עם הזמן, וכל שינוי שנעשה הועבר לתובע. בית המשפט הדגיש כי התקנות הן המסמך הקובע במקרים כאלה ויש להן עדיפות על פני כל הסכם או הבטחה אחרת. בלבול המונחים של התובע, הסיכון והתגמול לא תמך בתביעתו. יתר על כן, בית המשפט לא מצא סיבה מדוע התובע לא פנה לנתבע קודם לכן אם סבר שבקשותיו אינן נענות. באשר להפחתת דמי הניהול, הסכים בית המשפט עם הנתבעת כי לא הייתה חובה להעניק לתובע הטבות רטרואקטיביות כלשהן לפני בקשתו הרשמית בשנת 2014. התובעת הייתה מודעת לאפשרויות להפחתת דמי הניהול ולא בחנה חלופות אחרות. בסופו של דבר, התביעה נדחתה. בית המשפט לא פסק הוצאות משפט לנתבע, שכן מדובר בזכויות ביטוח לאומי.