ע"א 6953/12

תקציר

ערכאת הערעור בחנה בקפידה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, יחד עם הטיעונים שהציגו הצדדים, ולאחר שיקול דעת ראוי החליטה לדחות את הערעור. עיקר טענות המערער התמקדו בערעור על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, דבר שאינו נדיר. ערכאת הערעור תתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הפרוצדורלית רק בנסיבות חריגות, והמקרה הנוכחי אינו מצדיק התערבות כזו. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המתבסס על רשומות רפואיות נרחבות וחוות דעת מומחים, נקבע כי המשיבים לא התרשלו באבחון הגידול, וכי מעשיו של רופא המשפחה היו ראויים כאשר הפנה את המערער לבדיקות נוספות. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא רשלנות באי מעקב אחר מצבו של המערער, במיוחד נוכח פער של ארבע שנים בין התלונות. ממצאים אלה, שהתבססו על חוות דעת רפואית של מומחה, מקובלים על ערכאת הערעור ולא יופרעו. בנוסף, בית המשפט מסכים עם העדפתו של בית המשפט המחוזי את חוות דעתו הרפואית של פרופ' רם על פני זו של ד"ר היילברין בעניין הקשר הסיבתי. לבסוף, בית המשפט לערעורים מקבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מכון ר.א.מ. הוא גוף עצמאי, שכן טענת המערער כי מדובר בשלוחה של המשיב הראשון נעדרת ראיות מספיקות.