ע"א 5967/91

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על תשלומי מזונות, כאשר המבקשים, באמצעות אמם, ביקשו להגדיל את הסכום שהמשיב חייב לו. פסק הדין המקורי משנת 1986 חייב את המשיב לשלם מזונות בסך 375 ₪, דבר שלא עשה. ביולי 1991 הגישו המבקשים תביעה להעלאת סכום המזונות לסך של 4,330 ₪. המשיב לא הגיש כתב הגנה בתוך 15 הימים הנדרשים, והמבקשים עתרו למתן פסק דין בהעדרו בספטמבר 1991. בית המשפט החליט ליתן פסק דין בהיעדרו של המשיב ביום 24.12.91. עם זאת, אמם של המבקשים הסכימה להקפאת ההליכים המשפטיים עד אוקטובר 1991. פרקליטו של המשיב הגיש כמה מסמכים בדצמבר 1991 אך לא פעל לפי הנהלים הנכונים. בית המשפט המחוזי סירב ליתן פסק דין בהיעדרו של המשיב ונתן לו 30 יום נוספים להגיש כתב הגנה מסודר. המבקשים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי הם זכאים לפסק דין החל מספטמבר 1991. בית המשפט העליון הסכים וקבע כי הגורם הקובע למתן פסק דין הוא מועד הדיון בבקשה על ידי בית המשפט, שבמקרה זה היה 16.9.91, ועד אז לא הגיש המשיב כתב הגנה. המבקשים היו זכאים לפסק דין לטובתם באותו מועד. בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שיכריע האם יש לחייב את התובעים בהוכחות מלאות או חלקיות לתביעתם, והורה למשיב לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.