ע"ר 28316-02-26

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין בע"ר 28316-02-26 **מבוא** הליך זה עוסק בערעור על החלטת רשמת בית המשפט המורה על תשלום אגרה והפקדת ערובה. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נדרש לבחון האם החלטת הרשמת עומדת במבחנים המשפטיים הנדרשים, תוך התחשבות בזכויות הצדדים ובשיקולים מערכתיים. **המסגרת הנורמטיבית: אגרות, ערובה וזכות הגישה לערכאות** הדיון בענייננו מתמקד במספר עקרונות משפטיים מרכזיים: 1. **תשלום אגרה והפקדת ערובה:** לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ח-2008, וסעיף 353 לחוק סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קיימת חובה לשלם אגרה ולהפקיד ערובה ככלל בהגשת הליכים משפטיים. תכליתן של הוראות אלו היא להבטיח את תקינות ההליך השיפוטי, למנוע הגשת תביעות סרק, ולהבטיח כי ניתן יהיה לגבות הוצאות שייפסקו לטובת בעלי הדין שכנגד. 2. **פטור מאגרה ומערובה:** החוק מאפשר במקרים חריגים, ועל פי שיקול דעת רחב של בית המשפט או הרשם, לפטור או להפחית את סכומי האגרה והערובה. שיקולים מרכזיים בפסיקת פטור הם מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, העדר אמצעים, וכן סיכויי ההליך. 3. **זכות הגישה לערכאות:** זכות זו, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מהווה זכות יסוד חוקתית. עם זאת, זכות זו אינה מוחלטת וניתנת להגבלה, כאשר איזון זה נעשה בין הצורך להבטיח גישה לבית המשפט לבין שיקולים מערכתיים אחרים, כגון יעילות הליכים, מניעת שימוש לרעה בהליך המשפטי, והגנה על הנתבע מפני הוצאות בלתי מוצדקות. **ניתוח החלטת הרשמת והערעור** בית המשפט העליון, בהתבסס על פסיקות קודמות (ע"ר 74175-01-26 פלוני נ' פלוני, ע"ר 25510-08-25 בר חן נ' פלונית), מדגיש כי נדרש טעם חריג ומשמעותי כדי להתערב בשיקול דעתה של הרשמת בענייני אגרה וערובה. **טענות המערער:** * **מצב כלכלי קשה:** המערער טען כי הוא חסר אמצעים, נמצא בהליכי פשיטת רגל ומתקיים מקצבאות. * **הטעיית הרשמת:** נטען כי הרשמת הוטעתה לגבי מועד תשלום ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך קמא. * **קושי בגיוס הכספים:** מאמצי גיוס הכספים להפקדת הערובה עלו בתוהו. * **שלילת הזכות ליומו בבית המשפט:** ההחלטה שוללת את זכותו לבירור טענותיו. * **סיכויי ערעור גבוהים:** נטען כי סיכויי הערעור בהליך העיקרי גבוהים. **החלטת בית המשפט העליון:** בית המשפט דחה את הערעור, תוך ניתוח הנקודות הבאות: 1. **התחשבות במצב הכלכלי:** בית המשפט מכיר בכך שהרשמת לקחה בחשבון את מצבו הכלכלי של המערער. אמנם, בית המשפט מקבל את טענת המערער כי בקשתו הוגשה בטרם חלף המועד לתשלום ההוצאות, אך מציין שהמערער לא הצהיר בערעורו כי אכן שילם את ההוצאות במועד. 2. **סיכויי הערעור:** בית המשפט מוצא כי זהו שיקול עיקרי בהחלטת הרשמת, וכי סיכויי הערעור במקרה זה נמוכים לכאורה. ההליך עוסק בפסילת מותב, נוכח אמת מידה מחמירה הנהוגה בהליכים מסוג זה (ערא 2060/24 אוריון נ' גולדפינגר, ע"ר 33347-12-24 חגיגי נ' יניב אינסל). 3. **איזון השיקולים:** בית המשפט קובע כי החלטת הרשמת, אשר העמידה את האגרה על סכום מינימלי (350 ש"ח) ואת הערובה על סכום מופחת (2,000 ש"ח), מהווה איזון נכון בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים. 4. **זכות הגישה אינה מוחלטת:** בית המשפט מדגיש כי זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת. הכללים בדבר אגרה וערובה נועדו למנוע הליכי סרק ולהבטיח הוצאות, ומהווים איזון ראוי (ע"ר 22163-05-25 פלונית נ' פלונית, ער"א 4988/23 מלכא נ' אוסדיטשר). **חידושים ודגשים בפסק הדין:** * **הדגשת שיקול סיכויי ההליך:** פסק הדין מחזק את ההבנה כי בעוד שהמצב הכלכלי הוא שיקול חשוב, סיכויי ההליך מהווים גורם מרכזי בהחלטה בדבר אגרה וערובה, במיוחד כאשר מדובר בהליכים בעלי סיכויי הצלחה נמוכים לכאורה. * **הפרדה בין חובות:** למרות קבלת טענת המערער לגבי מועד תשלום ההוצאות, בית המשפט הבהיר כי הצהרה בלבד אינה מספיקה, והדגיש את הצורך בבירור כי אכן בוצע התשלום. * **איזון עדין:** פסק הדין מדגים את האיזון העדין שבית המשפט מבצע בין ההגנה על זכות הגישה לערכאות לבין הצורך לשמור על תקינות ההליך השיפוטי ומניעת בזבוז משאבים. * **סכומים מינימליים כאיזון:** קביעת סכומים מופחתים לאגרה ולערובה, כפי שנעשה במקרה זה, מהווה דרך של בית המשפט לאפשר גישה להליך תוך הקטנת הנטל הכלכלי, אך עדיין לשמור על מידה של מחויבות מצד הפונה. **סיכום** בית המשפט העליון אישר את החלטת הרשמת, ודחה את הערעור. ההחלטה משקפת את המדיניות המשפטית הרואה בשיקול הדעת של הרשמת בענייני אגרה וערובה שיקול רחב, ומתערבת בו רק במקרים חריגים. הדגש הושם על האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים, ובפרט על הערכת סיכויי ההליך כגורם מהותי בהחלטה.