ת"צ 37226-04-19

תקציר

פסק הדין דן במעמדו של מתנגד בהליך אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. המתנגד, שאינו חבר בקבוצה ואין לו קשר לנושא, טען כי יש לראות בו אדם הפועל למען האינטרסים של הקבוצה. עם זאת, בית המשפט דחה את התנגדותם בנימוק שהם לא הגישו תצהיר התומך בטענתם ולא הוכיחו קשר מספק לתיק. בית המשפט פירש את החוק המתוקן כמחייב את המתנגדים להראות כי הם פועלים לטובת הקבוצה, דבר שהמתנגד לא עשה. בנוסף, לגופה של ההתנגדות לא היה משכנע. אשר להגדרת הקבוצה, קיבל בית המשפט את הסברו של המשיב על מערכת ההפצה שלה ועל השינויים שנעשו בהתאם לחוק. כן נלקחה בחשבון הסכמתה של המשיבה לפצות כל לקוח שיוכל להראות כי קיבל פרסומות בלתי מורשות. השופט הגיע למסקנה כי טענות המתנגד לגבי מהות הסדר והגדרת הקבוצה חסרות שחר ולכן דחה את ההתנגדות. בהחלטה הודגש כי התנגדות להתנחלויות צריכה להתיר רק במקרים חריגים של מי שאינם נמנים עם הקבוצה, וזה לא היה אחד מהם. לפיכך, ההתנגדות נדחתה, ולא נפסקו הוצאות למתנגד.