רע"א 76389-04-26

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **רע"א 76389-04-26** **לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף** **המבקש: אברהים אבו סבית** **נגד** **המשיבה: רשות מקרקעי ישראל** **בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 29.4.2026 בת"א 67004-04-26 שניתנה על ידי כב' השופט יעקב דנינו** --- **החלטה** **מבוא** בפני בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר דחתה את בקשת המבקש למתן סעד זמני המעכב את הליכי פינויו מקרקעי ציבור. בקשת הרשות נוגעת להליכי פינוי שהחלו על פי צו שניתן מכוח חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981. **השתלשלות העובדות וההליכים** 1. **צו הפינוי הראשוני והסכמות:** ביום 13.7.2025 הוצא צו לסילוק יד ופינוי מקרקעי ציבור נגד המבנה בו מחזיק המבקש. בעקבות זאת, הגיש המבקש תביעה לביטול הצו ובקשה לסעד זמני. ביום 19.10.2025, הגיעו הצדדים להסכמות בפני בית משפט השלום, אשר קיבלו תוקף של פסק דין. הסכמות אלו כללו דחיית מועד הפינוי, קביעת מנגנון לביצועו אם המבקש לא יפנה את המקרקעין במועד, וכן חילוט פיקדון שהפקיד המבקש. בית משפט השלום קבע את מועד הפינוי ליום 1.3.2026 והשית על המבקש הוצאות משפט. ערעור על פסק דין זה לא הוגש. 2. **בקשות ביטול ועיכוב לאחר הסכמות:** בסמוך למועד הפינוי, הגיש המבקש בקשה לביטול ההסכמות ועיכוב הליכי הפינוי, בטענה כי תלוי ועומד תזכיר תביעה ביחס למקרקעין, ולכן לא ניתן לראותם כמקרקעי ציבור. בקשה זו נדחתה, בנימוק כי האכסניה המתאימה לבירור טענותיו היא תובענה חדשה לביטול פסק דין חלוט. לאחר מכן, נדחו גם בקשות נוספות לעיכוב ביצוע ועיון חוזר. 3. **הליך נוסף בפני בית משפט השלום:** ביום 15.3.2026, הגיש המבקש לבית משפט השלום בקשה במעמד צד אחד לעיכוב הליכי פינוי, בטרם הגשת תביעה לביטול פסק הדין. בית משפט השלום נעתר לבקשה זו, בתנאי הפקדת כספים נוספים והגשת התביעה במועד. ביום 9.4.2026, נדחתה התביעה בהסכמת המבקש, וניתנה לו ארכה נוספת לפינוי עד ליום 28.4.2026. 4. **ההחלטה מושא הערעור:** ביום 28.4.2026, בסמוך למועד הפינוי החדש, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת במעמד צד אחד לעיכוב הליכי פינוי. בקשה זו נדחתה ביום 29.4.2026. בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לצורך הגשת בקשת רשות ערעור נדחתה אף היא. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו. **טענות המבקש בבקשת רשות הערעור** המבקש טוען כי לא הספיק להגיש תביעה חדשה להסדרת המקרקעין בתוך פרק הזמן שנקבע לו, בין היתר בשל הצורך להוציא צו ירושה אחר אביו המנוח, שהגיש את תזכיר התביעה המקורי. המבקש חוזר על טענתו כי נוכח קיומה של מחלוקת על בעלות המקרקעין (כפי שמשתקפת מתזכיר התביעה), לא ניתן היה להוציא צו פינוי מכוח סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור, ויש לבטל את ההסכמות הראשוניות. בנוסף, המבקש מדגיש את נסיבותיו האישיות, החזקה ארוכת השנים שלו ומשפחתו בקרקע, ואת העובדה שהפינוי טרם בוצע בפועל. **ניתוח משפטי - סוגיות מהותיות וחידושים** 1. **עילת הערעור והיקף ההתערבות:** בית המשפט העליון מצהיר כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בהחלטות בנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים. במקרה זה, בית המשפט קובע כי לא מתקיימים החריגים המצדיקים התערבות. 2. **התנאים למתן סעד זמני - סיכויי תביעה ומאזן נוחות:** * **סיכויי התביעה:** בית המשפט דוחה את טענת המבקש כי הגשת תזכיר תביעה לגבי בעלות במקרקעין שוללת את סמכותה של רשות מקרקעי ישראל להוציא צו פינוי מכוח חוק מקרקעי ציבור. בית המשפט קובע כי הגשת תזכיר תביעה, כשלעצמה, אינה מונעת הוצאת צו פינוי. תכלית חוק מקרקעי הציבור, הדורשת פינוי מהיר של קרקעות מדינה, עומדת בניגוד להרחבת הגנה כזו. בנוסף, בית המשפט מציין כי הליכי תזכיר התביעה מקורם בשנות ה-70, והמגעים האחרונים המתועדים הם משנת 2007, מה שמחליש את הרלוונטיות של טענה זו. * **מאזן הנוחות:** אף על פי שפינוי ממקום מגורים הוא קושי, בית המשפט קובע שבמקרה זה, הפינוי אינו כרוך בקשיים חמורים במיוחד, שכן המבנה הוקם או שופץ זמן לא רב לפני הגשת הבקשה. * **שיקולי צדק ותום לב:** בית המשפט רואה בחומרה את התנהלות המבקש, אשר ניסה לבטל הסכמות דיוניות אשר ניתנו על ידי בית המשפט, והשתמש בטענות חדשות שלא הוכחו או שאין בהן כדי לשנות את המצב המשפטי. ההחלטה מדגישה כי הגשת תזכיר התביעה היה ידוע לצדדים ואף צורף לכתב התביעה הראשוני. 3. **הסכמות דיוניות ופסק דין חלוט:** בית המשפט מדגיש את חשיבותן של הסכמות דיוניות שקיבלו תוקף של פסק דין. המבקש ניסה לערער על הסכמות אלו, אשר היו אמורות להסדיר את סיום המחלוקת. בית המשפט קבע כי ההסכמות נוגעות לביצוע צו פינוי חלוט, ולא לביטולו. 4. **מועד הגשת הבקשות:** בית המשפט מתייחס לעיתוי הגשת בקשותיו של המבקש לדחיית מועד הפינוי, ובפרט כאשר מדובר בסעד זמני המוגש ללא תביעה עיקרית. הדבר מעלה ספק לגבי התנהלות המבקש וניסיונותיו לדחות את הקץ. 5. **היבטים חוקיים ספציפיים:** * **חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981:** החוק קובע מנגנון לפינוי קרקעות ציבור. בית המשפט קובע כי הגשת תזכיר תביעה אינה גורעת מתחולת החוק. * **סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור:** המבקש טען כי סעיף זה אינו מאפשר הוצאת צו פינוי כאשר קיימת מחלוקת על הבעלות. בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מדגיש את תכלית החוק למנוע מקרים בהם תביעות עלולות לשמש מכשול בפני פינוי קרקעות ציבור. **מסקנה** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור. לא נמצאו טעמים חריגים להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, שכן שיקולי סיכויי התביעה, מאזן הנוחות, ושיקולי צדק ותום לב אינם תומכים בבקשת המבקש. התנהלות המבקש, לרבות ניסיונותיו לערער על הסכמות דיוניות ופסיקות חלוטות, והעובדה שהטענות בדבר תזכיר תביעה היו ידועות לו מלכתחילה, הובילו לדחיית הבקשה.