עת"מ 7939-03-21

תקציר

העותר, מתנ"ס המשרת קהילה גאה מפוזרת גיאוגרפית, הגיש עתירה נגד ההבחנה של המשיב במימון בין מנהלים קהילתיים למתנ"סים. העותר טען כי קריטריוני התמיכה צריכים להיות אחידים, ולהתייחס אליהם כאל מנהל קהילה מס' 32, וכי ההבחנה הנוכחית היא מפלה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המשיב. נמצא כי ההבדל בין העותרת, המשרתת את העיר כולה, לבין מנהלים קהילתיים המשרתים שכונות ספציפיות, מצדיק את קטגוריות המימון הנפרדות. בית המשפט ציין כי חברי הקהילה הגאה שהעותרת משרתת נהנו גם ממנהלי קהילות שכונתיות, והפער הגיאוגרפי הקיים במימון היה סביר. יתר על כן, הקריטריונים למימון מנהלים קהילתיים, שלקחו בחשבון גורמים כמו מצב סוציו-אקונומי שכונתי ומספר תושבים, לא היו ישימים בחלקם לגבי העותרת, שקהל לקוחותיה הגיע ממגזרים מגוונים. במקום זאת, הקריטריון היחיד למתנ"סים היה מספר המוטבים הרשומים, מדד רלוונטי לעותרת. עוד מצא בית המשפט כי שיעורי התמיכה בעותר היו סבירים ולא ערערו עליהם באופן עקבי לאורך השנים. בנוסף, לא הובאו ראיות לכך שהמשיבה שללה מהעותרת תמיכה בדמי שכירות בגין מספר בניינים, כנטען. משכך, העתירה נדחתה, ללא צו להוצאות, והחלטות המשיב בדבר אמות המידה והסכומים למימון אושרו.