ע"א 7119/19

תקציר

פסק הדין מבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהורה לוועדה לפצות את פרי אור בגין הפקעת אדמותיהם. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על ההנחה כי לפרי אור הייתה זכות במקרקעין באמצעות חוזה חכירה שהיה מתחדש אלמלא ההפקעה. עם זאת, השופט מצא כי זיקתם של פרי אור למקרקעין אינה מקנה להם מעמד של "בעלים" או "מוטבים" כאמור בפקודת הקרקעות. חוזה השכירות שלהם פקע על פי תנאיו בשנת 2009 ולא כלל אופציה להארכה. המשך ההשתלטות של פרי אור על הקרקע לאחר מועד זה נבע רק מהסכמה שבשתיקה של הוועדה ולא הגיע לכדי חוזה חכירה חדש או זכאות לפיצויים. הדבר נכון גם לגבי אובדן הכנסה עתידית הקשורה לקרקע. יתר על כן, תוכנית משנת 2006 לשינוי ייעוד הקרקע, שהובילה בסופו של דבר להפקעתה, כבר הודיעה כי הקרקע לא תהיה זמינה לחידוש. לפיכך, לפרי אור אין זכות לפיצוי, והערעור על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתקבל. השופט גם מורה לפרי אור לכסות את הוצאות המערערים, בסך 30,000 ₪. השופט מ' מזוז והשופט א' שטיין מסכימים עם פסק דין זה.