סע"ש 7571-12-21

תקציר

פסק הדין דן בתיקון לתקנות בית הדין לעבודה, המחייב מי שאינם אזרחי ישראל המגישים תביעה בבית הדין לעבודה לספק תחילה ערבות לתשלום הוצאות הנתבע או להפקיד ערבות להבטחת הוצאות הנתבע אם תביעתם לא תצלח. התיקון נועד למנוע הליכי סרק שעלולים להכביד כלכלית על הנאשם. במקרה הנדון, על המשיבים, שאינם תושבי ישראל או אזרחי מדינות שהן צד לאמנת האג, למלא דרישה זו, אלא אם יציגו ראיות התומכות בתביעתם או יוכיחו את כושר הפירעון הכלכלי שלהם. בית המשפט בוחן את הראיות שהוגשו על ידי המשיבים, לרבות תמונות, סרטונים ותלושי שכר, כדי להחליט האם עמדו בנטל זה. השופטת מסכמת כי 22 משיבים הצליחו להוכיח בשלב זה את הפטור שלהם מהפקדת ערבות, שכן הראיות מצביעות על כך שעבדו אצל המבקש, גם אם אין בכך כדי לרמז אוטומטית על יחסי עובד מעביד. עם זאת, יתר המשיבים לא הביאו ראיות מספיקות, מה שהוביל את השופט לקבל את בקשת המבקש לשחרור בערבות בעניינם. בהתחשב בחקיקת המגן הכרוכה בכך ובזכותם של המשיבים לגשת לערכאות, השופט מחליט להפחית את סכום הערבות מהשיעורים הרגילים וקובע אותו על 1,000 ₪ למשיב. סכום זה יש להפקיד תוך 30 יום, ואם לא, התביעה תידחה. כדי להימנע מעומס יתר על המשיבים, השופט מוותר על כל הוצאה הקשורה לבקשה זו. החלטה זו תקפה לכל התביעות המאוחדות, והמזכירות תדאג ליישומה בכל תיק בהתאמה. השופט מדגיש כי פסק דין זה מבוסס על הראיות הקיימות ואינו שופט מראש את התוצאה הסופית של התיקים.