ת"א 24287-12-09

תקציר

המשיבה, ריקושט 3000 בע"מ, האשימה את המבקש בביצוע מעילה נרחבת בעת ניהול רשת ריקושט, שהייתה בבעלות חלקית של המשיב. המבקש ביצע לכאורה את המעילה בין השנים 1998-1999, למעלה מעשר שנים לפני שהמשיב הגיש תביעה. המבקש טען כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, בעוד המשיב ניסה להתגבר עליה בטענה כי המעילה התגלתה רק בשנת 2008. עם זאת, בית המשפט מצא את טענת המשיב כי התרמית התגלתה לאחרונה כבלתי מבוססת ובלתי משכנעת. המשיב נמנע מלמסור פרטים ספציפיים על המסמכים המזויפים לכאורה או על הנסיבות שבהן התגלו. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המשיבה, ששלטה בחשבונות של חברות רשת ריקושט מאז שנת 1998, אינה יכולה לטעון כי לא ידעה בפועל על התרמית הנטענת. עוד טען המבקש, כי למשיב חסרה עילת תביעה משום שהכספים שהמעלו לכאורה הופקדו בחשבונות חברות רשת ריקושט ולא בחשבונותיו האישיים, ולפיכך המשיב לא יכול היה לטעון כי הוא עצמו נהנה מהכספים. בית המשפט הסכים והדגיש כי המשיב לא הציג כל ראיה לכך שהמבקש משך את הכספים לשימושו הפרטי. לבסוף, מצא בית המשפט כי המבקש סיפק שירותי ניהול למשיב באמצעות חברה בבעלותו המשותפת, דבר המצביע על היעדר יריבות ישירה בין המבקש לבין המשיב. ככלל, החליט בית המשפט לדחות את תביעת המשיב, שכן היא נגועה בהתיישנות, חוסר עילה והיעדר יריבות. המשיב חויב לשלם למבקש הוצאות בסך 5,000 ₪.