בג"צ 162/67

תקציר

עניינו של פסק הדין בחלקת קרקע בבעלות המשיבה מס' 2 בחיפה, עליה ביקשו להקים בית חולים גדול בן 350 מיטות. לצורך קבלת ההיתר יזם המשיב מס' 2 תכנית בניין עיר מפורטת. הוועדה המקומית אישרה גרסה מצומצמת של בית החולים עם 100 מיטות בלבד. על החלטה זו הוגש ערר לוועדה המחוזית, שביטלה את ההחלטה הקודמת ואישרה את התוכנית המקורית. בעקבות צו בית משפט, דנה המועצה הארצית בסמכותה של הוועדה המחוזית לבטל את ההחלטה הקודמת. בית המשפט העליון, בדעת רוב, קבע כי לוועדה המחוזית יש סמכות לאשר את התכנית בשינויים, גם אם הם יורדים לשורש התוכנית. חלק מהנימוקים התבססו על פסיקה קודמת (בג"ץ 123/64) שחלה על הוועדה המקומית, שקבעה כי ועדות יכולות לבחון ולשנות את החלטותיהן הקודמות, והדבר צריך לחול גם על הוועדה המחוזית. השופט כהן חלק על כך, וטען כי היה מקום לכבד את החלטתה הראשונית של הוועדה המחוזית ולא לקיים את ההליך הראוי. פסק הדין ביטל את הצו המותנה, אפשר את מימוש התוכנית המקורית והדגיש את הצורך בהליכים משפטיים תקינים. למרות שההחלטה הצטערה על עיכוב פוטנציאלי בבניית בית חולים נחוץ, נפסק כי יש לכבד את ההליך המשפטי. החלטת הרוב התבססה על ההבנה כי לוועדות סמכות להפוך החלטות קודמות, ואילו השופט כהן הדגיש את חשיבות השמירה על שלטון החוק והדרישות הפרוצדורליות.