ה"פ 56287-10-18

תקציר

המבקשים, דגן וארץ הצבי, ביקשו לקבל משכון, שהבטיח חוב לבנק, שיחליף את שמם בביטחונות החוב לאחר פירעון החוב. הפירעון היה חלק מהסכם לרכישת נכס הביטחונות ממוכר פושט רגל. עם זאת, בית המשפט לפשיטת רגל מצא כי המבקשים התקשרו בחוזה בלתי חוקי עם המוכר, פעלו בחוסר תום לב והסתירו את ההסכם מבית המשפט. משכך, לא נתפסו המבקשים כמי שמגנים על האינטרס האישי המוצדק שלהם בעת פירעון החוב, אלא כמי שמנסים ליהנות מעסקה פסולה. לפיכך, המבקשים לא עמדו בדרישות להחלפת משכון כמפורט בסעיפים 13 ו-14 לחוק המשכון. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הזכות להחלפת משכון היא מותנית ואינה מוחלטת, שמורה רק למי שפועל להגן על זכויותיו שלו, ואינה עומדת למי שמשתמט מחובות. במקרה זה, מתן אפשרות למבקשים להחליף את המשכון יהווה תקדים בלתי רצוי, שיאפשר לכל משתמט חוב להתערב בעניינים שאינם נוגעים לו. משכך, נדחתה התביעה להחלפה, והצו הזמני החוסם את סילוק הנכס הוסר. בנוסף, חויבו המבקשים בהוצאות המשפט של המשיבים (זיזי) בסך 20,000 ₪, אך לא הוטלו הוצאות כנגד כהן (המשיב מס' 1) בנסיבות העניין. החלטה זו לא התייחסה למשכון הנפרד שרשם דגן על זכויותיו של כהן בנכס או להליכים כלשהם הקשורים אליו.