רע"א 30637-05-22

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לשתי תביעות משפטיות נפרדות הנוגעות לליקויי בנייה, איחור במסירת דירות ותביעות חוזיות ונזיקיות הקשורות לפרויקט בנייה למגורים בנס ציונה. התיק הראשון, שנדון בבית משפט השלום בבת ים, הוא תביעה כספית על סך למעלה ממיליון שקל שהגישו שני תובעים נגד שמונה נתבעים, בהם חברת הפיקוח על הפרויקט והמנכ"ל שלה (נתבעים 5 ו-6), ואילו התיק השני, שנדון בבית המשפט המחוזי מרכז, הוא תביעה דומה על סך 5.5 מיליון שקל שהגישו 11 מחברי קבוצת הרכישה של הפרויקט נגד שישה נתבעים. נאשמים 5 ו-6 בתיק בית משפט השלום הגישו בקשה להקפאת הליכים, בנימוק של הליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי. עם זאת, בית משפט השלום דחה בקשה זו, בנימוק של חוסר פירוט והעובדה שהתובעים בתיק בית משפט השלום לא היו חתומים על מסמך ויתור קריטי בתיק בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ביקשו המבקשים עיון חוזר בהחלטה, שגם היא נדחתה, ותחת זאת חויבו לשלם כפל הוצאות למשיבים ולאוצר המדינה. המבקשים ביקשו לערער על החלטות אלה לבית המשפט המחוזי, אך הערעור נדחה. שופט בית המשפט המחוזי קבע כי אין הצדקה להתערב בהחלטה הפרוצדורלית של בית משפט השלום, כפי שהיא הופעלה באופן סביר, והחלטות ביניים בעניינים פרוצדורליים אינן ניתנות בדרך כלל לערעור. זאת ועוד, השופט מצא כי בית משפט השלום נימק כראוי את החלטותיו, וטיעוני המבקשים לעיכוב הליכים לא היו משכנעים. עוד ציינה השופטת כי במידת הצורך ניתן להגיש ערעור על פסק הדין הסופי, שם ניתן להתייחס לסתירה הנטענת בפסקי הדין. בנוסף, אישר שופט בית המשפט המחוזי את הטלת ההוצאות, והדגיש כי המבקשים בזבזו שלא לצורך את זמנו ומשאביו של בית המשפט. לבסוף, נדחתה גם בקשת רשות ערעור על החלטת ההוצאות, שכן החלטות ביניים כאלה אינן ניתנות לערעור. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקשים חויבו לשאת בפיקדון ובהוצאותיהם.