ת"פ 46090-03-14

תקציר

הנאשם הורשע בסיוע ליבוא סם מסוכן ובניסיון להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בעקבות הודאתו בעובדות במסגרת הסדר טיעון. האישומים נבעו מחלקו במזימה לייבא סמים מסין לישראל באופן בלתי חוקי. הנאשם הסכים לקבל משלוח סמים שמוען לאדם אחר, התחזה לנמען והזדהה בפני הבלדר. הוא תוגמל על תפקידו. בעת ביצוע העבירה, הנאשם היה בן 20 ובעל עבר פלילי קודם, לרבות הרשעה בעבירות סמים. במהלך הדיון בגזר הדין טענה התביעה לעונש של 12-30 חודשי מאסר, בעוד ההגנה ביקשה עונש מקל יותר, תוך שימת דגש על גילו הצעיר של הנאשם, הודאתו באשמה וסיכויי השיקום. שירות המבחן המליץ להאריך את עונשו המותנה של הנאשם ולהעמידו על תנאי, לאור התקדמותו בתוכנית הטיפולית ושינויים חיוביים בחייו. לאחר ששקל את נסיבות העבירה, קבע השופט כי טווח העונש ההולם הוא 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב במעורבותו הפחותה של הנאשם בהשוואה לשותפים אחרים לקשר. השופט הגיע למסקנה כי קיים סיכוי ממשי לשיקומו של הנאשם, בהתחשב בגילו הצעיר, בהתקדמות הטיפול ובשיפור חייו. בסופו של דבר החליט השופט לחרוג ממתחם הענישה הסטנדרטי ולתעדף שיקום. על הנאשם נגזרו 18 חודשי מאסר על תנאי, 6 חודשי מאסר על תנאי, הארכת מאסר על תנאי קודם ו-340 שעות עבודות שירות. קנס לא הוטל. השופטת הדגישה את חשיבות השיקום, במיוחד לאור גילו הצעיר של הנאשם, וסברה כי מאסר על תנאי והתערבות טיפולית מציעים תקווה לעתידו של הנאשם. זכות הערעור לבית המשפט העליון נשמרה הן לתביעה והן לנאשם.