תפ"ח 6815-08-11

תקציר

הנאשם הורשע על סמך הודאה שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בביצוע מעשה סדום בנסיבות מחמירות בקטין י' ובסעיפים שונים של התעללות בקטינים או בחסרי ישע, במסגרת המעין-משפחתית בראשות ד.א., שחברי הקבוצה ראו בו מנהיג רוחני ואב. הנאשם היה חבר בקבוצה זו והשתתף במערכת העונשים המשפילה והמשפילה של ד' כלפי ילדי הקבוצה. המעשה החמור ביותר שביצע הנאשם היה החדרת מקל לפי הטבעת של י', שגרם לו לכאבים פיזיים עזים ולנזק נפשי בל יתואר. בית המשפט אמנם הכיר בחומרת העבירות, אך לקח בחשבון גם את הנסיבות המקלות, לרבות ההשפעה שהייתה לד' על הנאשם, נקודות התורפה הנפשיות שלו והתקדמותו הטיפולית בעקבות האירוע. נסיבות המקרה וחייו של הנאשם נשקלו, ובית המשפט קבע את העונשים האישיים המתאימים לכל אירוע, אשר שולבו לעונש כולל. בגין מעשה סדום של י' נקבע העונש ההולם על 12-7 שנות מאסר; על השתתפות פסיבית בהתעללות בקטינים ח' וש', דינו 6 חודשים עד שנתיים מאסר; ועל גזיזת הפאות של י', 3-8 חודשי מאסר. העונש הכולל שהוטל על הנאשם היה 6 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי של שנתיים ותשלום פיצויים לקורבנות הקטינים. גזר הדין הותאם לאחור כך שיכלול את הזמן שכבר ריצה, ולנאשם ניתן זיכוי על הזמן שריצה לפני הרשעתו. השופטים הביעו תקווה כי הנאשם ימשיך במסעו הטיפולי וישיג החלמה מלאה. ההחלטה הזכירה גם את תפקידם של מנהיגי הכת בעיוות סיפורי התנ"ך כדי להסית את מאמיניהם לבצע מעשים נתעבים, והתייחסה ספציפית לסיפורו של פנחס בן אלעזר, שצוטט כהצדקה להתעללות במקרה זה. השופטים הדגישו את הפוטנציאל השלילי הקיצוני של פרשנויות כאלה, שנוצלו על ידי ד' למניפולציות על הנאשם.