חדל"ת 38604-12-22

תקציר

בפסק הדין מיום 20.7.2023 קבע בית המשפט כי יש להיעתר לבקשת הנאמן, תוך התייחסות לאחריות הנוגעת להגשת דוחות כספיים וגמול הנאמן בהליכי חדלות פירעון. סירובו של הנאמן לחתום על דוחות כספיים נקשר לסוגיות הנוגעות לשכר טרחתו, אשר נקבע כי אין הצדקה עם כניסתו לתפקיד החברה בהליכי פירוק לפי חוק חדלות פירעון והבראת משק. הנאמן טען כי יש לשקול את שכרו כאשר אין נכסים או פעילויות בחברה שיכסו אותו. עם זאת, מתקדימי בתי המשפט משתמע כי יוזם הליכי חדלות פירעון ובעלי המניות של תאגיד אינם נושאים באחריות כזו, אלא אם כן הדבר נקבע במפורש בחקיקה. הוזכרו פסיקה נרחבת ופרשנות משפטית, הממחישות כי תקנות הגמול מונעות כל הטלת חובות כספיים בלתי מוצדקות על יוזמי הליכים. בית המשפט מדגיש כי ללא נכסים ליצירת תגמול באמצעות פירוק, הנאמנים, ביודעם את הסיכונים הגלומים, אינם יכולים לתבוע שכר טרחה מעבר לתקנות השכר הספציפיות, אלא אם קיים בסיס סטטוטורי. במקום לשנות אמות מידה משפטיות כדי להתמודד עם חוסר ההגינות כלפי נאמנים העובדים ללא תמורה, מוצע פתרון חקיקתי. בית המשפט קובע כי התקנות הקיימות בנושא שכר נושאי משרה אינן מסמיכות נטל כספי חדש, ומדגיש כי הוראות החוק צריכות לכלול פיצויים בתרחישים כאלה. משכך, קיבל בית המשפט את בקשת המבקש והורה לנאמן לחתום על הדוחות הכספיים, תוך הסתייגות מדיוק הנתונים, תוך הדגשת ליקויים במערכת שעל גופי החקיקה לטפל בהם כדי להבטיח תגמול הוגן לנאמנים.