סע"ש 5323-07-17

תקציר

התובע, שלמה, תבע את מעסיקיו לשעבר, הנתבעים ארז ופרי סים, בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו לו בגין העסקתו בחנות הטלפונים הניידים שלהם. תקופת ההעסקה הייתה מנובמבר 2010 עד יולי 2013. שלמה טען כי ארז היה מעסיקו היחיד לאורך כל התקופה, ואילו ארז טען כי שלמה עבד אצל פרי סים מינואר 2012 ועד יולי 2013. בית המשפט פסק לטובת שלמה בנקודה זו, וקבע כי ארז היה מעסיקו של שלמה לאורך כל התקופה. תביעותיו של שלמה כללו שכר שלא שולם, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, הפרשות לקרן הפנסיה שלו, פיצוי בגין אי קבלת הודעה מוקדמת על תנאי העסקה או תלושי שכר במועד, פיצויי פיטורים ונזק לא ממוני בגין עוגמת נפש. בית המשפט בחן כל תביעה לגופה. השופט פסק לטובתו של שלמה בעניין אי מסירת הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, והורה לארז לשלם פיצויים בסך 8,500 שקל. עוד קבעה השופטת כי שכרו של שלמה, שהוסכם כי יעמוד על 7,000 שקל נטו עד מרץ 2013, הופחת ללא הודעה מוקדמת ולכן נעתר לתביעתו של שלמה להפרשי שכר, אם כי הסכום המדויק לא צוין. באשר לשעות נוספות, בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו של שלמה כי עבד שעות נוספות ניכרות ללא תמורה. השופטת הצביעה על סתירות בעדותו של שלמה ועל היעדר רישומי נוכחות, ומכיוון שארז לא הגיש את דוחות הנוכחות הנדרשים, התביעה לגמול שעות נוספות לא הוכחה. בנסיבות התפטרותו של שלמה קבע בית הדין כי שלמה לא הוכיח הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ואף לא הודיע לארז מראש על כוונתו להתפטר. לכן, שלמה לא היה זכאי לפיצויי פיטורים. תביעותיו של שלמה לפדיון ימי חופשה ולפיצוי בגין משיכת כספים מרכיב הפיטורים נדחו מחמת התיישנות. השופט דחה גם את הטענה לאי קבלת פטור ממס, וקבע כי יש לברר סוגיה זו מול רשויות המס. יתר תביעותיו של שלמה – שכר שלא שולם, הפרשים בדמי הבראה, הפרשות לפנסיה, אי קבלת תלושי שכר, נזק לא ממוני ועוגמת נפש – נחלו הצלחה חלקית. בית המשפט הורה לארז לשלם לשלמה 2,051 שקל עבור ההפרש בדמי ההבראה ו-8,246 שקל עבור השלמת הפרשות לפנסיה ופיצויים. עם זאת, בשל הפער המשמעותי בין הסכום שתבע שלמה לבין הסכום שהתקבל בפועל, והיעדר ביסוס לחלק מהטענות, הורה השופט לשלמה לשלם לארז שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל, שנוכו מהתשלומים המגיעים לשלמה. סיכומו של דבר, בית המשפט פסק לטובת התובע שלמה, אך באופן חלקי בלבד. שלמה זכה בסכום כולל של 13,797 שקלים, סכום נמוך משמעותית מהסכום של 325,265 שקלים שנתבע בתחילה. עוד הדגישה השופטת כי הפערים המהותיים בין הסכומים הנתבעים לסכומים שנפסקו, לצד היעדר ראיות לחלק מהתביעות, מצדיקים ניכוי שכר טרחה מהסכום שנפסק.