ת"א 35782-06-20

תקציר

התובע הגיש תביעה בה טען לבעלות על חלקת אדמה וביקש סעד הצהרתי. לאחר מכן הגישו הנתבעים בקשה לסילוק התביעה על הסף, בנימוק שתביעת התובע כבר הוכרעה על ידי בית המשפט בהליכים קודמים ולכן הושתקה בשל מעשה של בית המשפט, וכן משום שלתובע לא הייתה זכות לסעד המבוקש במקרקעין נשוא התביעה. לאחר ששקל היטב את הטענות ובחן את פסקי הדין הקודמים, הסכים השופט עם הנתבעים כי טענת התובע אכן הושתקה. השופט קיבל את הבקשה לדחייה על הסף בשל סופיות הדיון הקודם, שהיווה מעשה של בית המשפט, ודחה את התביעה במלואה. החלטה זו התבססה על עקרון ההשתק, המונע מצדדים לדון מחדש בנושאים שכבר הוכרעו על ידי בית משפט מוסמך. יתר על כן, השופט מצא גם כי לתובע לא היו זכויות בחלקת המקרקעין, שכן נקבע כי לרוכשים הקודמים - מהם טען התובע כי שאב את זכויותיו - לא היו זכויות תקפות להעברה. השופט התייחס גם לטענת התובע כי טענתו התייחסה לשטח שונה מזה שנדון בהליך הקודם, אך טענה זו הופרכה לאחר שהתובע הגיש תשריט שהראה כי מדובר באותה חלקת אדמה. לבסוף ציינה השופטת כי התנהלות התובעת עולה כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי והורתה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעים. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבעים סך של 8,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.