ע"א 9936/07

תקציר

במקרה שהוצג עסק בית המשפט בערעורים הנוגעים להולדה בעוולה של ילד עם תסמונת דאון, תוך התמקדות ברשלנות רפואית לכאורה ובפגיעה באוטונומיה. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי ד"ר ענתבי וקופת חולים מאוחדת, שהיו מעורבים במעקב אחר ההיריון, לא סיפקו להורים מידע רפואי משמעותי בנוגע לממצא במהלך בדיקת אולטרסאונד, שעשוי להיות קשור לתסמונת דאון. עם זאת, בית המשפט קבע כי גם אם היה ניתן ייעוץ גנטי, סביר להניח שלא היה מביא להמלצה על בדיקת מי שפיר פולשנית בהיעדר הצדקה רפואית. עוד צוין בהחלטה כי הסיכוי של ההורים לבחור בבדיקה כזו היה עומד על 20% בלבד גם ללא מידע מלא, בהתבסס על פעולותיהם בעבר לשימור ההיריון מפני סיכוני התערבות. בשל כך, בית המשפט לא מצא קשר סיבתי מספיק כדי לבסס אחריות מלאה, אך כן הכיר בפגיעה באוטונומיה של ההורים – זכותם לקבל החלטות מושכלות בנוגע לטיפול הרפואי. כתוצאה מכך, בעוד שבית המשפט לא פסק פיצוי בגין הולדה בעוולה בשל היעדר הוכחה סיבתית כי הרשלנות הובילה במישרין ללידת הילד עם תסמונת דאון, הוא הכיר בפגיעה באוטונומיה וקבע פיצויים בסך 250,000 ₪. פסק הדין מדגיש את האיזון הקריטי בין מתן הדרכה רפואית לבין כיבוד זכויות קבלת ההחלטות של המטופלים, ומדגיש כי אסור לאנשי מקצוע רפואיים להניח את העדפות המטופלים ללא גילוי ודיון נאותים, במיוחד בנושאים המשפיעים עמוקות על חייהם האישיים ובחירותיהם.