תת"ע 5356-08-18

תקציר

השופט מצא את הנאשם אשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. פסק הדין התבסס על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, לא הייתה מחלוקת כי הנאשם נהג בזמן ובמקום הנקובים בכתב האישום. שנית, השופט השתכנע כי הנאשם היה שיכור, כפי שמעידה בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר "ינשוף" אמין, אשר הראה רמות אלכוהול מעל המותר בחוק. תקינות המכשיר הוכחה באמצעות בדיקות כיול, ומפעיל המכשיר הוסמך ופעל לפי הנהלים הנכונים. די בתוצאות הבדיקה, יחד עם הודאתו של הנאשם כי שתה בירה וריח אלכוהול מפיו, כדי לבסס שכרות מעבר לספק סביר. בנוסף, דחה השופט את טענות ההגנה בדבר היעדרם של שני שוטרים כעדים, וקבע כי לנוכחותם לא יהיה ערך מוסף לתיק התביעה. השופט התייחס גם לפסיקה שתמכה בקבילות ובמהימנות של תוצאות בדיקת הנשיפה. בסך הכל, הצליחה התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם, שהובילה להרשעתו בנהיגה בשכרות.