תמ"ש 13085-10-19

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת האב נגד האם בגין הטעיה והפרת חוזה בנוגע לתפיסת ילדם. האב, שלא רצה את הילד, טען כי האם הציגה מצג שווא לגבי גילה והשימוש באמצעי מניעה. עם זאת, השופט מצא כי האב לא סיפק ראיות מספיקות לטענותיו. המרשם של האם לגלולות למניעת הריון, אף שהיה מוטל בספק, התקבל כאמיתי, והאב לא ביקש הבהרות נוספות. האב גם לא הצליח להוכיח נזק ממוני או לא ממוני כתוצאה מההונאה הנטענת, מה גם שהוא לא פנה לטיפול נפשי עד שלוש שנים לאחר לידת הילד. באשר לתביעת האם למימוש זכויות הסדרי ראייה, פסק בית המשפט גם כנגד עיצומים כספיים כלפי האב. הנסיבות החריגות של תפיסת הילד ומצוקתו הנפשית של האב, יחד עם היעדר חוות דעת מומחים, הביאו את השופט למסקנה כי כפיית הסדרי ראייה תפגע ברווחת הילד. השופט הדגיש כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בהתערבותו בענייני המשפחה ודחה את תביעת האם, בתקווה שהאב יכונן בסופו של דבר קשר עם בנו מרצונו. פסק הדין, שעשוי להתפרסם בפרטים אנונימיים, קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.